בש"פ 4192/97
החלטה עליון
תקציר
המערער, שהואשם ברצח דני דרי, ערער על ההחלטה להחזיקו במעצר עד תום הליכי המשפט. החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו התבססה על ראיות התביעה, שהשופט סבר כי בהן די כדי להאריך את מעצרו של המערער. עם זאת, בערעור פסק השופט לטובת המערער, והגיע למסקנה כי ראיות התביעה אינן משמעותיות דיין כדי להצדיק את מעצרו ללא משפט. הראיה המרכזית, שיחת טלפון שביצע לכאורה המערער לקורבן ערב הרצח, סותרת על ידי אשת הקורבן, שטענה בתחילה כי הקול אינו שייך למערער. זאת ועוד, האליבי שמסר המערער, לפיו שהה מחוץ לתל אביב בעת הרצח, נתמך ברישומי טלפון. עוד ציין השופט כי מניע התביעה לביצוע הרצח, שהתבסס על סחיטת המערער על ידי הקורבן, היה חלש, ואין די בראיות אחרות, לרבות שתיקתו של המערער בחקירתו ושקריו, כדי להוכיח אשמה מעבר לספק סביר. בסופו של דבר קיבל השופט את הערעור, ביטל את צו המעצר והציב תנאים מסוימים לשחרורו של המערער, לרבות הפקדת מזומן והימנעות מיצירת קשר עם עדי התביעה, תוך הבטחת נוכחותו במהלך ההליך המשפטי.
חקיקה מקושרת
בש"פ 4192/97 אהרן חסין נ' מדינת ישראל, עליון (27.7.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.