עמ"ת 309-05-14

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה של התעללות ותקיפה לכאורה בין בני זוג. המשיב, שהיה נשוי למתלוננת מספר שנים, הואשם בשני אירועי אלימות נפרדים. האירוע הראשון התרחש בסמוך לגן ילדים, שם איים המשיב לכאורה על חייה של המתלוננת תוך שהוא מעמיד פנים שהוא אוחז באקדח. האירוע השני אירע מספר חודשים קודם לכן, כאשר המשיב דחף לכאורה את המתלונן מרכב במהלך ויכוח. בית משפט קמא מצא די ראיות המצביעות על כך שהאירועים התרחשו כפי שתיארה המתלוננת, המצדיקות את מעצרו של המשיב. באשר לתשתית הראייתית לאירועים, התייחס בית המשפט להודעותיה של המתלוננת ולעדים תומכים, וכן לחלק מהודאות המשיב. באשר לאירוע הסמוך לגן הילדים, בחן בית המשפט גם את צילומי מצלמות האבטחה בהם נראה המשיב מגיע רכוב על אופנוע, אם כי לא ניתן היה לזהות את הרוכב, וכן בדו"ח מעצר מאוחר יותר בו נמצא המשיב כשברשותו נשק הדומה לאקדח. לצורך השיחה עם האב התייחס בית המשפט לדבריהם של המתלוננת, אביה וידיד משפחה ששמע את השיחה, בהם השמיע המשיב לכאורה הערות מאיימות. בית המשפט הכיר בסתירות מסוימות בדברי המתלוננת ביחס לאירוע אלימות שלישי, אך מצא כי אין בהן כדי לשלול את הראיות לגבי שני האירועים שבכתב האישום. לאחר שקבע עילה לכאורה, מצא בית המשפט גם עילה למעצרו של המשיב, תוך הדגשת חומרת העבירות והסכנה הנשקפת למתלונן. עברו הפלילי של המשיב, בצירוף אינדיקציות לשימוש בסמים ודפוס התנהגות אלים, תמכו אף הם במעצר. בית המשפט נתן משקל לדו"ח של עובדת סוציאלית המפרט את התנהגותו האלימה של המשיב ואת האובססיה שלו כלפי המתלוננת. בית המשפט בחן את האפשרות של חלופת מעצר, אך הגיע למסקנה כי מעצר בית, כפי שהוצע על ידי ההגנה, אינו אופציה ראויה. חוסר הקשר של המשיב עם המפקחים המוצעים וניסיונו להסתתר מהמשטרה במהלך מעצרו העלו חשש ליעילות הפיקוח. יתר על כן, פסיקות קודמות במקרים דומים, אף שהסתיימו במעצר בית, לא שכנעו את בית המשפט לסטות מהמסקנה הנוכחית, בהתחשב בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה. בסופו של דבר, נדחה הערעור על החלטת בית משפט קמא לעצור את המשיב עד תום ההליכים.