רע"א 2792/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא אישור חלקי של בקשה לתיקון הצהרת פתיחה בתיק הפקעת מקרקעין. תחילה ביקשו המבקשים פיצוי לפי סעיף 12 לפקודת המקרקעין (רכישה לצרכי ציבור), אך במהלך ההליכים ביקשו להוסיף שני סעדים נוספים: פיצוי לפי סעיף 13 לאותה פקודה, ופיצוי בגין אובדן פעילות עסקית. בית המשפט דחה את בקשת המבקשים לתקן את הודעתם בנימוק שהדיון בפיצויים כבר הסתיים. עם זאת, השופט בחר לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור. הם שקלו לגופה של הבקשה, הכירו באיהוי הגשת התיקון ובהיעדר ההסבר לו, וכן בצדק בעמדת המשיב כי התקנה החלה אינה נוגעת למקרה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המבקשים כי התיקון הוא פועל יוצא של החלטת בית משפט קמא להרחיב את היקף חוות דעת המומחה. מאחר שהמשיבה לא ערערה על החלטה זו, הפכה שאלת הפיצוי לפי סעיף 13 לרלוונטית. בסופו של דבר, הערעור התקבל באופן חלקי. המבקשים היו רשאים לתקן את הצהרת הפתיחה שלהם כך שתכלול אפשרות לפיצוי לפי סעיף 13 לפקודה, אך לא בגין הפסדי פעילות עסקית, שכן הדבר לא נקבע בפקודה. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות לאף אחד מהצדדים, לאור ההצלחה החלקית של הערעור. למבקשים ניתנו עשרה ימים לתקן את הצהרתם, ללא ימי חופשה, ופסק הדין ניתן ביום 25.7.2005.