ת"א 143/83

תקציר

פסק הדין היה לטובת התובעים, שביקשו צו מניעה שימנע מהנתבעים להקים לול בסמוך לנכסיהם. הטענה התבססה על המטרד הצפוי והסיכונים הבריאותיים שהלול יגרום. בית המשפט קיבל את טענת QUIA TIMET, והכיר בכך שבתי המגורים והעסקים של התובעים קדמו לבנייה המתוכננת. התובעים הצליחו להוכיח כי הלול עלול לגרום לנזק ממשי, לרבות מטרד ריח, בריאות ותברואה, וכן לירידת ערך פוטנציאלית של הנכס. עוד טענו כי הלול יסכן את בריאותם של אפרוחים במדגרות סמוכות, חשש מהתפשטות מזיקים, חשיפה למחלות ומצוקה נפשית פוטנציאלית לחולים בבית חולים לחולי נפש סמוך. זאת ועוד, הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי התועלת עלתה על אי הנוחות שנגרמה לתובעים. בעקבות זאת נתן בית המשפט צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבעים להקים את הלול במיקומו המתוכנן, והורה להם לכסות את הוצאות המשפט של התובעים, בסך 100,000 ₪.