ת"א 30129-11-16

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע זכאי לכך שחלקו של 1/3 בחברה יירשם על ידי הנתבע. הדבר נקבע בהסכם השותפות אך לא מומש. למרות שהתובעת הייתה זכאית לסעד זה, בית המשפט מצא אותו מיותר בשל הסעד הכספי שנפסק לתובע במסגרת הסדר החשבונות בין הצדדים. השותפות פורקה בעקבות הודעה שנשלחה על ידי הנתבע הראשון ביום 29.5.2016, והצדדים חויבו להסדיר את החשבונות ביניהם. בית המשפט מינה מומחה שיכין חשבונות הנוגעים לחלקם של השותפים בשותפות בעת פירוקה. המומחה העריך את שווי החברה ב-1,166,800 ₪, ובית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע 388,933 ₪, המייצגים את חלקו של התובע בחברה. סכום זה היה אמור להיות משולם בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, בצירוף הוצאות המשפט של התובע, שנקבעו על 40,000 ₪, ושכר טרחת המשפט. בנוסף, נצטוו הנתבעים למחוק ולהחליף את כל הערבויות והבטוחות שהעמיד התובע לחברה בתוך אותה תקופה של 60 יום. בקשתו של התובע לקבלת רווחים שהופקו לאחר שהפסיק להשתתף בעסק נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי סעדים אלה אינם תואמים. עוד ציינה השופטת כי לא ניתן להצדיק חלק מטענות התובע בשל היעדר ראיות וכי ניתן ליישב את יתר החשבונות בין הצדדים ללא מעורבות נוספת של בית המשפט.