ת"פ 2166/03

תקציר

הנאשם הואשם בהפרת שני צווים לפינוי מבנה בחברון. הצו הראשון, שהוצא ביום 18.6.01, והשני ביום 28.6.01, חייבו את הנתבעת לפנות את מבנה השוק הסיטונאי. כתב האישום מייחס לנאשם הפרת ההוראות בארבע הזדמנויות: 5 באוקטובר, 11 באוקטובר, 5 בנובמבר 2001 ו-27 באוקטובר 2002. הנאשם הודה כי אינו אשם וטען כי ההוראות לא הובאו לידיעתו וכי היה לו אישור מהמח"ט המקומי לבצע את העבודות. בית המשפט מצא כי יש לו סמכות לדון בתיק, למרות שהצווים ייחודיים לאזור. עוד נמצא כי הצווים אמנם לא בוצעו בתקופת הערעור, אך הם תקפים ולא הוכח כי נפלו בהם פגמים מהותיים. עם זאת, התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם היה מודע לצווים או כי הפר אותם במועדים הנקובים בכתב האישום. באשר לשאלת ידיעתו של הנאשם, ציין בית המשפט כי אין כל ראיה לכך שהנאשם הוצג אי פעם עם הצווים, ועדי מפתח שהיו יכולים לשפוך אור בנושא זה לא נקראו להעיד. באשר לשאלת ההפרה, מצא בית המשפט כי גרסתו של הנאשם לאירועים אמינה יותר, וכי ממילא התביעה לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהנאשם ביצע את העבודות כנטען. לסיכום, השופט זיכה את הנאשם מכל אשמה.