רע"ב 2475/24

תקציר

בפסק דין זה בוחן בית המשפט בדקדקנות את עתירתו של המבקש הנוגעת לתנאי כליאתו, הנוגעים באופן ספציפי לצרכי נגישות בשל מוגבלותו. בית המשפט מחליט לדחות את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתגובת המשיב, בקובעו כי אמנם סוגיית התאמת תנאי הכליאה לאסירים עם מוגבלות היא משמעותית, אך אין בה כדי לעורר שאלות עקרוניות רחבות יותר או להצביע על עיוות דין מעבר לעניינו של המבקש. המבקש ביקש לעבור לתא מתאים יותר לאור הסתמכותו על כיסא גלגלים וביקש שינויים כגון אינטרקום ולחצן מצוקה, וכן מתקני שירותים מתאימים. בית המשפט, בהתייחסו לפסיקות קודמות, מציין כי עתירות האסירים מתמקדות בדרך כלל בנסיבות פרטניות ולא באתגרי מדיניות מערכתיים. בית המשפט מצא כי התא הנוכחי של המבקש, שהותאם עבורו בעבר, עמד בתנאים הנדרשים ואינו מצדיק שינויים מערכתיים נוספים כמו לחצן מצוקה, שכן זמן התגובה של הסוהרים נקבע כמספיק. חששות לגבי מספר המאבטחים וזמן התגובה שלהם נבחנו מחוץ לתחום העתירה ומתאימים יותר לדיון במדיניות. כמו כן, התייחס בית המשפט לטענותיו הנוספות של המבקש, כגון היעדר הגישה לכאורה להחלטות שיפוטיות ולסוגיות פרוצדורליות, ואישר את זכותו לגשת לבית המשפט. בסופו של דבר, הבקשה נדחית, תוך שהיא מאשרת כי לא ניכר עיוות דין חמור, וטענותיו של המבקש לא חרגו מעבר לעניינו האישי.