ע"ע 1154/04

תקציר

פסק הדין, המסוכם מפסק הדין המפורט לעיל, עוסק בהחלטה לדחות ערעור לאישור תביעה כתובענה ייצוגית. בית המשפט קבע כי ביצוע פעולה כזו לא יהיה יעיל או הוגן, שכן קיימות סוגיות אינדיבידואליות והבדלים בין חברי הקבוצה, כגון סעדים כספיים שונים. בעוד המשנה לנשיאה אלישבע ברק-אוסוסקין חלקה על כך, וטענה כי סעד שאינו זהה לא צריך לפגוע בתובענות ייצוגיות, השופט פליטמן ואחרים מצאו כי השאלות המשפטיות העומדות בבסיסן אינן מהותיות או מבוססות דיים. בית המשפט שקל גם את נכונותה של המדינה להחיל פסקי דין של בתי משפט באופן רחב, מה שמייתר את הצורך בתובענה ייצוגית. ההחלטה הדגישה את העיקרון לפיו אין לאשר תובענות ייצוגיות אם הסוגיות אינן נהנות באופן משמעותי מטיפול קולקטיבי או אם תביעות פרטניות יכולות לפתור את העניין כראוי. למרות עמדתה של המשנה לנשיאה ברק-אוסוסקין המעדיפה שימוש נרחב יותר בתובענות ייצוגיות, עמיתיה סברו כי הנסיבות – שבהן המדינה, הפועלת כמעסיקה, הסכימה לכבד החלטות של בתי משפט במקרים דומים – אינן מצדיקות נקיטת הליכים בתובענות ייצוגיות. לפיכך, הערעור נדחה, ללא צו להוצאות, המשקף הסכמה בין שופטים לנציגי ציבור נגד הפעלת תובענה ייצוגית בשל הפרקטיות, המסגרות המשפטיות הקיימות והיכולת של תביעות פרטניות להשיג את התוצאות הרצויות.