ב"ל 41905-09-23
פסק-דין עבודה אזורי ירושלים
תקציר
להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של פסק דין - עב"ל (אזורי) 41905-09-23 ד"ר אלן שומן נ' המוסד לביטוח לאומי** **מבוא** פסק דין זה עוסק בתביעה להכרה בפגימה בצוואר של רופא שיניים כפגיעה בעבודה, מכוח תורת המיקרוטראומה, לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את התביעה, בקובעו כי לא הוכחה תשתית עובדתית מספקת לביסוס עילת המיקרוטראומה. **המסגרת הנורמטיבית - עילת המיקרוטראומה** בית הדין ביסס את הכרעתו על ההלכה הפסוקה בעניין המיקרוטראומה, כפי שסוכמה לאחרונה בפסק דין **זילברמן** (עב"ל (ארצי) 36215-11-24). על פי הלכה זו, על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה, נדרש המבוטח להוכיח שלושה יסודות: 1. **תשתית עובדתית:** קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוען המשתרע על פני פרק זמן משמעותי. התשתית העובדתית כוללת בחינה של התנועות, לא רק של המנח. 2. **קשר סיבתי:** קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי. 3. **מנגנון פגיעה:** קביעה כי כל אחת מהתנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת לכדי ליקוי גופני. בית הדין הדגיש כי רק לאחר הוכחת התשתית העובדתית, תיבחן שאלת הקשר הסיבתי על ידי מומחה רפואי. **חידושים ודגשים בפסיקה בנוגע למיקרוטראומה:** * **הבחנה בין תנועה למנח:** פסיקת בתי הדין מחריגה מפורשות את ה"מנח" כמקיימה של תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, שכן עניינה הוא בתנועות חוזרות ונשנות. עם זאת, יש לבחון את התנועות הכרוכות בכניסה ויציאה ממנח, ככל שהן עונות על דרישות התדירות והרציפות. * **גיוון בתנועות:** פסיקת **ויזל** (עב"ל (ארצי) 7327-06-23) הדגישה כי מגוון העיסוקים והפעולות עשוי לשמוט את הבסיס תחת יסוד התדירות והרציפות הנדרשות, גם אם ניתן "ללקט" תנועות דומות במהותן. * **תנועות מיקרוסקופיות:** בפסק הדין הנוכחי, בית הדין נדרש לסוגיית ה"מיקרו-תנועות". בית הדין דחה את הטענה כי מדובר בתנועות המקיימות את עילת המיקרוטראומה. ההנמקה לכך היא כי תנועות זעירות אלו, המהוות לעיתים תוצאה של תפקוד פיזיולוגי בסיסי (כגון דופק), הן למעשה כמעט בלתי נפרדות מה"מנח", ואין לראות בהן תנועות חוזרות ונשנות המקיימות את העילה. בכך, בית הדין מבצע פרשנות מצמצמת של עילת המיקרוטראומה, ומונע הרחבתה למצבים שבהם ההשפעה הגופנית נובעת מתפקוד גוף בסיסי או ממנח הנמשך זמן ממושך. **היישום במקרה הנדון** בית הדין דחה את התביעה בקובעו כי לא הוכחה תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה, וזאת בהתבסס על ניתוח מפורט של הראיות: 1. **ניתוח הראיות:** בית הדין סקר בהרחבה את העדויות (התובע, גב' תקלי, ד"ר גרינספן) ואת הסרטונים שצורפו. הוא מצא כי עדויות אלו, אף שהן מהימנות, מחזקות דווקא את המסקנה של גיוון רב בתנועות, קיומם של מנחים ממושכים, ותנועות המבוצעות על ידי חלקים אחרים בגוף (גב, אגן) ולא רק הצוואר. 2. **הדחייה על בסיס הסרטונים:** ניתוח הסרטונים היווה מרכיב מרכזי בהחלטת בית הדין. בית הדין מצא כי התנועות המתועדות הן מגוונות, אינן זהות במהותן, נקטעות על ידי מנחים והפסקות, וכי פעמים רבות התנועה היא של הגב ולא של הצוואר. 3. **"מיקרו-תנועות" כ"מנח":** כפי שפורט לעיל, בית הדין דחה את טענת התובע בדבר "מיקרו-תנועות", וקבע שיש לראותן כחלק מה"מנח" ולא כתנועות עצמאיות המקיימות את עילת המיקרוטראומה. 4. **תנועות הגוף הכוללות:** בית הדין הדגיש כי רבים מהתנועות שתוארו (כניסה ויציאה מהתנוחה הבסיסית, נטייה לעבר מגש המכשירים) כרוכות בתזוזה של כל הגוף (מהמותניים ומעלה) ולא רק של הצוואר, ולעתים אף מבוצעות בישיבה או בעמידה. 5. **הפסקות וגיוון:** בית הדין מצא כי קיימות הפסקות לא מעטות ברצף הטיפול, בין אם לצורך סידור החדר, מענה לאנשים הנכנסים, שימוש במחשב, או יציאה מהחדר. כל אלו תורמים לגיוון התנועות ולקטיעת רצף התנועות החוזרות. 6. **עמדת המומחים:** עדותו של ד"ר גרינספן, אף שהעיד על הסטנדרטיזציה של עבודת רופאי השיניים, חיזקה את ההבנה כי מדובר בתנועות המערבות את כל הגוף וכי המנח הוא גורם משמעותי. עדותה של גב' תקלי חיזקה את המסקנה בדבר גיוון התנועות. **עקרונות משפטיים וחידושים** * **הפרשנות המצמצמת של "תנועות חוזרות ונשנות":** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום הפרשנות המצמצמת של עילת המיקרוטראומה, תוך הקפדה על דרישת הרצף, התדירות והזהות המהותית של התנועות. * **אי-הכללה של "מיקרו-תנועות" כעילה:** החידוש המרכזי בפסק הדין הוא הדחייה המפורשת של טענת ה"מיקרו-תנועות" כעילה עצמאית למיקרוטראומה. בכך, בית הדין מבצר את ההבחנה בין תנועה ממשית וחוזרת, לבין תפקוד גופני בסיסי או תנועות זעירות שאינן ניתנות לבידוד ככאלו הגורמות לנזק מצטבר. * **הדגשת מגוון התנועות והמנחים:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של בחינת מכלול התנועות והמנחים, ואת האופן שבו גיוון בפעולות, הפסקות, ותנועות של כלל הגוף, עלולים לשלול את קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה. * **התייחסות לפסיקות קודמות:** בית הדין מתייחס לפסיקות קודמות (כמו **זילברמן** ו**ויזל**) ומיישם את העקרונות שנקבעו בהן, תוך שהוא מציין כי כל מקרה נבחן לנסיבותיו. **סוף דבר** בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה, בקובעו כי התובע לא הוכיח תשתית עובדתית מספקת לביסוס עילת המיקרוטראומה, בעיקר בשל היעדרן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות במהותן, הנעשות ברצף משמעותי. הדגש הושם על ניתוח מקיף של הראיות, ובפרט הסרטונים, אשר הובילו למסקנה כי מדובר בגיוון רב של תנועות, קיומם של מנחים ממושכים, וכי ה"מיקרו-תנועות" הנטענות אינן מהוות עילה נפרדת.
חקיקה מקושרת
ב"ל 41905-09-23 ד"ר אלן שומן נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (8.10.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.