ע"א 415/58

תקציר

מדובר במקרה של ערעור אזרחי מס' 415/58 בין שחף חברת ספנות נמלי ישראל בע"מ לבין היועץ המשפטי לממשלה, ושמונה אחרים, שעניינה חובת תשלום פיצויים בשל התהפכות דוברה שהובילה טרקטורים מאנייה לנמל, בצירוף שיעור הריבית מיום פסק הדין. השופטים במקרה זה נחלקים לשתי דעות. חוות הדעת הראשונה, שניתנה על ידי השופט זוסמן, גורסת כי לבית המשפט סמכות לפסוק ריבית על חוב פסק דין, ויש לקבוע את שיעור הריבית על 15% בעקבות תקנה 210א וצו שר האוצר, התקפים על פי פרשנותו של השופט זוסמן לחוקים הרלוונטיים. השופט זוסמן מסביר גם את השיקולים הכלכליים העומדים מאחורי קביעת הריבית על 15% ומדוע היא סבירה, ומדגיש כי חוב שיפוטי הוא בעל אופי חוזי, ולכן רואה בו "עסקת אשראי". חוות הדעת השנייה, שניתנה על ידי הנשיא אולשן והשופט לנדוי, קובעת כי סמכותו של בית המשפט לפסוק ריבית על חוב פסק דין נובעת מסעיף 112 לחוק סדר הדין האזרחי, התשל"ט-1879, ושיעור הריבית המרבי שניתן לגבות הוא 12%. הנשיא אולשן טוען כי שר האוצר חרג מסמכותו בקביעת שיעור הריבית על 15% לחובות פסק דין, ואילו השופט לנדוי מציע לקבוע את הריבית על 11% בעקבות חוק הריבית. שני השופטים מסכימים כי יש לדחות את הערעור.