ת"פ 203/95

תקציר

פסק הדין דן בתיק שוד בנק משנת 1995, שבו שניים או שלושה שודדים רעולי פנים גנבו באיומי אקדח וסכין 21 אלף שקל מסניף בנק הפועלים בלוד. סובארו חומה נראתה נמלטת מהמקום, ושני עדי ראייה סיפקו ראיות הקושרות את הרכב לשוד. המכונית נמצאה מאוחר יותר נטושה, ובתוכה סיבי בגדים וגליל נייר טואלט. טביעת אצבעו של הנאשם נמצאה בחלק הפנימי של גליל נייר הטואלט, ומשלא היה לו הסבר סביר לכך, הוא הורשע בשוד וגניבת רכב. בית המשפט דחה את האליבי של הנאשם לפיו ביקר את חברתו בבית חולים בעת השוד, ומצא כי עדויותיהם שלו ושל חברתו אינן אמינות לחלוטין, במיוחד בכל הנוגע לעיתוי המדויק של ביקורו. הרכב זוהה כרכב ששימש לשוד על סמך עדויות עדי ראייה, ובית המשפט ראה בטביעת האצבע על גליל נייר הטואלט שנמצא בתוך הרכב ראיה מספקת להרשעת הנאשם, למרות שלא נמצאה בזירת הפשע עצמה. השופט הגיע למסקנה כי גליל נייר הטואלט יכול להיחשב כחלק אינטגרלי מהרכב, ומאחר שלנאשם לא היה הסבר מתקבל על הדעת להימצאות טביעת האצבע שלו, הוא הורשע בעבירות השוד וגניבת הרכב.