ע"א 6487/20

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לסכסוך הפרת חוזה בין חברת לוגיסטיקה לבין משיב. חברת הלוגיסטיקה תבעה את המשיב על כך שלא שילמה להם סכום של 420,000 ₪ בהתאם לחוזה שחייב את הראשונה לבצע עבודות אריזה עבור האחרונה. המשיב תבע תביעה שכנגד בגין פיצויים בסך של כ-370,000 ₪. חברת הלוגיסטיקה ביקשה גם סכום של 400 אלף שקל שיוחזק בנאמנות, שבית המשפט הורה לשחררו בדצמבר 2017. במאי 2019 ניתן פסק דין חלקי של בית משפט קמא, בו דחה את מרבית הטענות שהציגו הצדדים. בית המשפט הורה לחברת הלוגיסטיקה לפרט מקרים שבהם ביקש המשיב באופן ספציפי אריזות עץ – שבגינן יהיה על המשיב לשלם מחיר גבוה יותר – כדי שניתן יהיה לקבוע את הסכום שישולם. בעקבות ערעורים וערעורים נגדיים, הוחלט בדצמבר 2019 להחזיר את פסק הדין החלקי להכרעתו של בית המשפט קמא. חברת הלוגיסטיקה מסרה את פרטיה בחודש יוני 2019, והמשיבה נדרשה להגיב. לאחר מספר ארכות שהתבקשו וניתנו לשני הצדדים, הוציא בית משפט קמא במאי 2020 פסק דין משלים לטובת המשיבה בשל חוסר התגובה של חברת הלוגיסטיקה. חברת הלוגיסטיקה ערערה על פסק דין זה וביקשה עיכוב ביצוע, אך בקשתו נדחתה. בעקבות זאת ביקשה המשיבה לפסוק בסכומים שישולמו, דבר שחברת הלוגיסטיקה התנגדה לו. בית המשפט קמא דחה את טענות חברת הלוגיסטיקה וחתם על פסק דינו בעניין הסכומים ביולי 2020. חברת הלוגיסטיקה הגישה אז בקשה לפסול את הפאנל, שנדחתה, מה שהוביל לערעור הנוכחי. הערעור בפני בית המשפט הוא האם יש לפסול את בית המשפט קמא מלדון בתיק. חברת הלוגיסטיקה המערערת חוזרת על טענותיה לפסילה, וטוענת למשוא פנים מצד בית המשפט. עם זאת, הערעור נדחה, שכן הליכי הפסילה הם בדרך כלל צופי פני עתיד, ומטרת הערעור אינה ברורה מאחר שכבר ניתן פסק דין בתיק.