עמר"מ 12422-10-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על אמצעי המשמעת שהוטלו על מפקח עבודה אזורי המועסק על ידי מינהל להגנת הסביבה בעירייה. העובד הורשע במסירת דיווחים כוזבים על שעות עבודתו, אך זוכה מביצוע עבודה פרטית ללא רשות מחוסר ראיות. בית הדין המשמעתי הטיל מספר סנקציות, בהן קנס, הורדה בדרגה ופיטורים על תנאי. עם זאת, בית הדין לא הורה על פיטוריו המיידיים של העובד, בהתחשב בהתנהלות הארגונית הבעייתית ובהיעדר נהלים ברורים במינהל, נסיבותיו האישיות של העובד ו-15 שנות שירותו. המעסיק ערער על החמרת העונש וביקש את פיטורי העובד. בית הדין לערעורים קבע כי עונשו של בית הדין למשמעת היה מאוזן ומידתי כראוי לעבירות של העובד, בהתחשב בנסיבות המקרה. בית הדין הכיר בחומרת הדיווחים הכוזבים, אך התחשב גם בתרבות הארגונית שעשויה הייתה לתרום למעשיו של העובד, כמו גם במצבו האישי. זאת ועוד, ערכאת הערעור ציינה כי ממצאי התנהגות בלתי הולמת של הארגון התבססו על ראיות עובדתיות מהימנות. משכך, נדחה הערעור, ופסק הדין המקורי נותר על כנו, ללא התערבות בגזר הדין. בהחלטה הודגש כי יש לתפור את אמצעי המשמעת באופן פרטני, ובמקרה זה לא הייתה הצדקה לפיטורים.