ת"א 12166-12-13

תקציר

הסכסוך בין אמיר רוזנברג לרון מישאל החל בשנת 2011 לאחר פירוק השותפות החשבונאית ביניהם. רוזנברג טען כי מישאל חייב לו שליש מהתמורה מתביעה שבה זכו השותפים לשעבר נגד לקוח, צורי דבוש. מישאל גם לא ביצע חשבונאות סופית עם רוזנברג כפי שנקבע בהסכם פירוק השותפות. בית המשפט מצא כי כוונת הצדדים, כפי שנקבעה בהסכם המתקן ביניהם, אכן הצביעה על כך שעל רוזנברג לקבל שליש מכל סכום שנפסק בפרשת דבוש. בעוד מישאל ניהל עסקים אחרים שאינם קשורים לראיית חשבון, בית המשפט לא מצא ראיות לכך שהתכוון לחלוק את ההכנסות ממיזמים אלה עם רוזנברג. עם זאת, בית המשפט קיבל את העובדה שרוזנברג זכאי לשליש מהסכום הכולל בו זכה בפרשת דבוש, שכן מישאל הסכים לחלוק את הזכיות הללו. בית המשפט גם קבע כי רוסנברג לא היה חייב לשאת בהפסדים כלשהם מפרויקט הנדל"ן הנפרד של מישאל בטשקנט, שכן האחרון התחייב לתת לרוסנברג רק שליש מהדיבידנדים. לבסוף הורה בית המשפט למישאל לשלם לרוזנברג 592 אלף שקל, כולל ריבית והוצאות משפט. סכום זה שיקף את חלקו של רוזנברג בשליש מפסק הדין נגד דבוש.