עת"מ 3952-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו בעת"מ 3952-10-25: **רקע:** העתירה הוגשה על ידי דניאל קורינאלדי ואחרים כנגד החלטת עיריית הרצליה לנקוט בהליכי אכיפה וגבייה בגין חיובי ארנונה. העותרים טענו כי הנכס לא הוחזק על ידם בתקופת החיוב. העתירה נמחקה לבסוף לאחר שעיריית הרצליה חזרה בה מהחיוב, לאור טענות העותרים. העותרים הגישו בקשה לפסיקת הוצאות משפט. **טענות העותרים:** העותרים טענו כי נאלצו להגיש את העתירה בשל התנהלותה המתעקשת של העירייה להמשיך בהליכי גבייה של חוב שמקורו בטעות. לטענתם, הם פעלו בכל דרך אפשרית למיצוי ההליך המינהלי טרם הגשת העתירה, קיימו פגישות רבות, הציגו מסמכים והסברים, אך אלה נדחו על ידי העירייה. לשיטתם, העתירה היא זו שהניעה את העירייה לשנות את עמדתה ולהעניק את הסעד המבוקש. הם הפנו לאסמכתאות משפטיות התומכות בעמדתם לחיוב העירייה בהוצאות, וביקשו הוצאות ריאליות בסך 24,150 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין. **טענות המשיבה (עיריית הרצליה):** העירייה טענה כי רק בשלב הגשת העתירה התבררו לה עובדות חדשות, שאם היו ידועות לה מוקדם יותר, ייתכן והיה בכוחן למנוע את הגשת העתירה. היא הדגישה כי הגשת עתירה טרם מיצוי כל ההליכים ומבלי מסירת כל המידע לצד השני אינה מצדיקה פסיקת הוצאות לזכות העותר. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** 1. **שיקול דעת בית המשפט בפסיקת הוצאות:** סעיף 41(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת הוצאות המשפט. 2. **גורמים המשפיעים על קביעת שיעור ההוצאות:** בית המשפט לוקח בחשבון מגוון גורמים, הכוללים: * אופי ההליך. * מידת מורכבות המחלוקת. * הסעד המבוקש. * היחס בין הסעד המבוקש לזה שנפסק. * היקף העבודה שהושקעה. * שכר הטרחה ששולם או שהתחייבו לשלמו. * (כפי שהובא בפסיקות שונות, לדוגמת ע"א 541/63 רכס נ' הרצברג). 3. **אחריות לנזק (גרימת ההוצאות):** ככלל, בעל הדין שגרם להוצאות הוא זה שיישא בהן, במיוחד כאשר אין הכרעה שיפוטית הקובעת את צדקת ההליך (כפי שנקבע בע"א 5825/03 סירט נ' כהן). 4. **חריג בפסיקת הוצאות בבתי משפט לעניינים מינהליים:** קיימת גישה לפיה פסיקת הוצאות בבית המשפט לעניינים מינהליים היא החריג, ולא הכלל, אך לא תמיד ברור אם המקרה הנדון נכלל בחריג זה (כפי שהובא בעת"מ 34297-09-14 תנו לחיות לחיות). 5. **תרומת ההליך לתוצאה:** גם אם ההליך נמחק בשלב מוקדם, יש לבחון האם הוא תרם לשינוי עמדה של הצד השני ולפתרון המחלוקת (השוו ע"א 10242/09 עו"ד בלטר נ' מוזר). **יישום עקרונות על המקרה הנדון:** * **גורם הרשות:** בית המשפט קבע כי "נחזה כי המשיבה היא זו שגרמה להגשת העתירה", תוך התייחסות לעובדה שהרשות חזרה בה מהחיוב עקב טענות העותרים. * **מיצוי הליכים:** העותרים הדגישו את פעולותיהם למיצוי ההליך המינהלי טרם הגשת העתירה. * **תרומת העתירה:** בית המשפט ציין כי "נחזה כי הגשת העתירה, הכרוכה בהשקעת משאבים, תרמה תרומה לא מבוטלת ליצירת השינוי בגישת המשיבה". * **שלב הדיון:** בית המשפט שקל את העובדה שהעתירה נמחקה בשלב דיוני מוקדם, טרם קיום דיון מוקדם והשקעת משאבים נוספים. כמו כן, שקל את חלוף הזמן הקצר יחסית עד לחזרת העירייה מהחיוב. * **עידוד פשרה והתנהלות תקינה:** בית המשפט ראה מקום לעודד צדדים המעלים טענות לבחינה ע"י הרשות, והגיעו להסכמות. * **סבירות ההוצאות:** בית המשפט התייחס גם לסכום החיוב המקורי (כ-154,000 ₪) בעת קביעת סכום ההוצאות, וציין שהסכום הנפסק צריך להיות ריאלי וסביר. * **אי-השארת העותרים בחיסרון כיס מוחלט:** למרות שהעתירה נמחקה בשלב מוקדם, בית המשפט סבר שיש לפסוק הוצאות לעותרים כדי שלא יישארו בחיסרון כיס מוחלט, במיוחד לאור תרומת העתירה לשינוי גישת המשיבה. **החידוש המשפטי / ההחלטה המהותית:** ההחלטה מדגימה את האיזון שבית המשפט שואף אליו בפסיקת הוצאות: 1. **חזרה מהחיוב כמקור להוצאות:** העובדה שהרשות חזרה בה מהחיוב, כפי שהיה במקרה זה, מהווה אינדיקציה חזקה לכך שהיא עשויה להיות הגורם להגשת ההליך, ולכן לחיובה בהוצאות. 2. **תרומת ההליך לשינוי גישה:** גם כאשר הליך משפטי אינו מגיע להכרעה לגופו, אלא נמחק, בית המשפט בוחן האם עצם הגשת ההליך הביא לשינוי עמדה של הצד השני ולפתרון המחלוקת. אם כן, הדבר מצדיק פסיקת הוצאות לטובת המגיש. 3. **שיקול דעת רחב בפסיקת הוצאות:** ההחלטה מדגימה את השימוש בשיקול הדעת הרחב של בית המשפט, הכולל התחשבות בשלב הדיוני, חלוף הזמן, הנסיבות הספציפיות של חזרת הרשות מהחיוב, והצורך שלא להשאיר צד ללא מענה על הוצאותיו, גם אם ההליך קוצר. **התוצאה:** בית המשפט חויב את המשיבה לשלם לעותרים סך של 8,000 ₪ בגין הוצאות משפט, תוך התחשבות במכלול הנסיבות, ובפרט בכך שהעתירה נמחקה בשלב מוקדם, אך גם בתרומתה לשינוי גישת העירייה.