רע"א 46813-05-25

תקציר

במסגרת הליך רע"א 46813-05-25, נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. בית המשפט העליון (המשנה לנשיא נעם סולברג) דחה את הבקשה, תוך שהוא מחדד עקרונות משפטיים הנוגעים לדיון ברשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובפרט כאשר מקור ההליך בתביעות קטנות. **רקע עובדתי:** המשיבה 1 (מוטייב) רכשה רהיטים מחברה בשם "אגדיר רהיטים בע"מ" (להלן: "אגדיר"). לאחר קבלת הרהיטים, גילתה מוטייב פגמים ועל כן תבעה את אגדיר. במהלך ההליך התברר כי פעילותה של אגדיר הועברה לחברה בשם "גלרי ר.פ. בע"מ" (להלן: "גלרי", המבקשת בהליך זה) החל מיום 1.4.2022. עוד התברר כי מספר הח.פ. של אגדיר שייך כעת לחברה נוספת, "יזוזו ג.ש השקעות נדל"ן בע"מ" (להלן: "ג.ש נדל"ן", משיבה 2). בהתאם לכך, תוקנה התביעה כך שתכלול גם את ג.ש נדל"ן וגם את גלרי. ג.ש נדל"ן לא התייצבה להליך. ההתדיינות התנהלה למעשה בין מוטייב לגלרי. במהלך ההליך, גלרי הציגה תחילה חוזה העברת פעילות עם אגדיר שחסרו בו שני עמודים, ולאחר מכן הגישה חוזה אחר, בטענה כי החוזה הראשון היה טיוטה. בחוזה המאוחר צוין כי לגלרי "אין אחריות להזמנות שבוצעו טרם 1.4.2022". בית משפט לתביעות קטנות קבע כי ג.ש נדל"ן וגלרי חבות יחד ולחוד בתשלום מלוא סכום התביעה (19,700 ₪). נקבע כי אי-יידועה של מוטייב על העברת הבעלות, אשר הייתה צפויה להתרחש טרם מסירת הרהיטים, מהווה הפרה של חובת תום הלב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). בנוסף, נקבע כי גלרי לא הצליחה להוכיח כי לא הועברו אליה חובות אגדיר, וכי מוטייב הוכיחה שקיבלה רהיטים פגומים. גלרי הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה. המחוזי קבע כי המקרה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, וכי מסקנות בית המשפט לתביעות קטנות הוסקו כראוי לאחר שניתנה למוטייב וגלרי הזדמנות מלאה לשטוח את טענותיהן. **החלטת בית המשפט העליון (המשנה לנשיא סולברג):** בית המשפט העליון אימץ את החלטת בית המשפט המחוזי ודחה את בקשת רשות הערעור. הדברים עולים ממספר נימוקים עיקריים: 1. **היקף הרשות לערער ב"גלגול שלישי" והקשר לתביעות קטנות:** בית המשפט חזר על הכלל כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת במקרים חריגים בלבד, כאשר עולה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית או כאשר קיים חשש לעיוות דין. כלל זה מחמיר אף יותר כאשר מקור ההליך הוא בתביעות קטנות, שמטרתן לאפשר בירור מהיר וחסכוני של סכסוכים. בענייננו, לא נמצאה עילה חריגה המצדיקה דיון נוסף. 2. **הפרדה בין טענות עובדתיות-משפטיות לבין שאלות משפטית בעלות חשיבות כללית:** גלרי ניסתה להציג את בקשתה כשייכת לשאלה משפטית כללית הנוגעת ליחסים חוזיים בין רוכש פעילות עסקית לבין לקוחות של בעל העסק הקודם, ביחס לעסקאות שבוצעו טרם רכישת הפעילות. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי הבקשה מתמצית למעשה בטענות לשגגות שנפלו לכאורה בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, ולא בשאלה משפטית כללית בעלת חשיבות ציבורית. גלרי לא ביססה צורך בדיון נוסף בנוגע לדינים המסדירים מכירת פעילות עסקית או עמימות בנושא, אלא בעיקר התלוננה על אופן יישום הדינים על-ידי הערכאה הקודמת. 3. **שגגה בערכאה דיונית אינה עילה לרשות ערעור בגלגול שלישי:** בית המשפט הדגיש כי גם אם היו שגגות ביישום הדין על-ידי הערכאה הדיונית, כשלעצמן הן אינן מצדיקות מתן רשות לערער בגלגול שלישי. 4. **התנהלות גלרי בנוגע להמצאת החוזה:** המשנה לנשיא סולברג העיר הערות נוקבות בנוגע להתנהלות גלרי, הן בהליך המקורי והן בהליך הנוכחי, בכל הנוגע להמצאת החוזה שנחתם בינה לבין אגדיר. ההתנהלות המעוררת קושי, הכוללת הגשת חוזה חלקי, הגשת חוזה אחר בטענה שהראשון טיוטה, והטענה בנוגע לצילום מסך שונה מזה שהוגש לבית משפט לתביעות קטנות – כל אלה מחזקים את המסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת הערכאות הקודמות, ואף מעידים על כך שגלרי עשויה להלין על עצמה. **מסקנה משפטית וחידוש:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה הדקה בין ערעור המעורר שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, לבין ערעור המעלה טענות על שגגות עובדתיות או יישומיות של הדין בערכאה קודמת. ההבחנה משמעותית במיוחד בהליכים שמקורם בתביעות קטנות, שם מוגבלת זכות הערעור ב"גלגול שלישי" ביותר. ההחלטה מחזקת את העיקרון כי בית המשפט לערעורים (במיוחד בהיעדר עילה חריגה) אינו "בגד" הדיון השני, אלא בודק האם נדרש להציל מטעויות מהותיות או שאלות עקרוניות. ההחלטה מדגימה כי התנהלות דיונית בעייתית של המבקשת, לרבות ניסיונות להציג ראיות באופן מטעה או חלקי, עשויה לפעול לחובתה בבוא בית המשפט להכריע בשאלת מתן רשות ערעור. על אף שגלרי ניסתה להציג את הטענה כשאלה כללית ובעלת חשיבות ציבורית, בית המשפט זיהה כי מדובר בטענות המתמקדות בשגגות לכאורות של הערכאה הדיונית. עצם הגילוי של חוזה שונה, וההתנהלות סביב הגשת הראיות, הינם משקפים של בעיה עובדתית-דיונית ולא שאלה משפטית רחבה. לסיכום, פסק הדין אינו מחדש הלכה משפטית דרמטית, אלא מיישם ומדגיש עקרונות קיימים וברורים, בדגש על היקף הרשות לערער ב"גלגול שלישי" והקשר לתביעות קטנות, תוך ביקורת על התנהלות הצד המבקש.