רע"א 3966/21

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה למתן רשות ערעור על החלטה המחייבת פינוי דיירים מדירה שמכרו, בשל אי תשלום שכר דירה. השוכרים, שהסכימו להשכיר את הדירה למשך שלוש שנים לאחר מכירתה, החלו להשתמט מתשלום שכר הדירה באוקטובר 2019 והפסיקו לשלם לחלוטין במרץ 2020. לאחר מכן הגישו רוכשי הדירה תביעת פינוי לבית משפט השלום בירושלים, שקבע באפריל 2021 כי על השוכרים לפנות את הנכס עד 8 ביוני 2021. השוכרים טענו לתביעת קיזוז, וטענו כי הרוכשים איחרו בתשלום שהוסכם עליו בחוזה המכר, אך בית המשפט דחה זאת כהגנה חלשה ובטרם עת, וציין כי היא ככל הנראה נבעה ממאבקים כלכליים של השוכרים. השוכרים ערערו על עיכוב ביצוע צו הפינוי, אך בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בקשה זו במאי 2021, בנימוק שסיכויי הערעור להצליח נמוכים והדגיש את הפיגור ארוך השנים של השוכרים בשכר הדירה. למרות שלא הצליחו להבטיח שהייה, הדיירים לא פינו את הדירה, ותמרונים משפטיים נוספים, לרבות סוגיות של פיקדונות ביטוח, עיכבו את ההליכים עד יולי 2021. בית המשפט טען כי השוכרים לא הקפידו על עקרון הפנייה בידיים נקיות, שכן הם המשיכו להחזיק בנכס בניגוד לצווים קודמים של בית המשפט. לבסוף נדחה הערעור, כאשר בית המשפט הדגיש כי סופו של הסכם השכירות קרוב, ובכך שלל את ההצדקה הרגילה לעיכוב פינוי בית מגורים. בית המשפט ציין כי העילות לערעור על החלטת בית משפט השלום, שעניינן בעיקר קביעות עובדתיות ומהימנות, אינן משכנעות דיות כדי להצדיק התערבות. משכך, הבקשה לעיכוב הפינוי נדחתה על הסף מבלי להטיל הוצאות נוספות על המבקשים.