ת"פ 8170/06

תקציר

הנאשם הואשם בהפרעה לשוטר, סיכון חיי אדם ונהיגה בפסילת רישיון. בכתב האישום נטען כי הנאשם נהג בחוסר זהירות, אילץ כלי רכב אחרים לרדת מהכביש והתעלם מהוראות המשטרה לעצור. ההגנה לא ערערה על האירועים אך טענה כי הנאשם אינו הנהג. הכרעת הדין התמקדה בזיהויו של הנאשם כנהג, שלא נחשב אמין בשל הנסיבות הקצרות והמסוכנות שבהן התרחש. גם הזיהוי הספונטני כביכול בתחנת המשטרה נחשב לבלתי אמין, שכן השוטר כבר סימן את הנאשם כחשוד. גם הבעלות על הרכב, שהעלתה חזקת אשמה, לא היוותה ראיה מספקת, שכן אביו, דודו ואחיו של הנאשם יכלו לנהוג. הראיות הנסיבתיות והכשלים בחקירה יצרו ספק סביר, שהביא לזיכוי הנאשם מכל אשמה. לתביעה יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון בתוך 45 יום.