ע"ע 71801-09-16

תקציר

הערעור נסוב על השאלה האם המערערת, מאבטח המועסק בחברת א.מ.ש.ב שירותים בע"מ (עמישב), הופלתה לרעה על ידי מעסיקיה בשל מינה. המערערת טענה כי היא נתקלה באפליה בכל שלב של העסקתה. עוד טענה כי פוטרה שלא כדין ללא שימוע, דבר שגרם לה לעוגמת נפש. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את תביעתה במלואה, למעט פסיקת פיצויים בסך 5,000 ש"ח ממדינת ישראל, שמצאה כי פעלה כלפיה שלא כדין. בית הדין האזורי אף הורה לעמישב למסור למערערת מכתבי שחרור ולשלם לה את זכויותיה הסוציאליות השונות. עם זאת, נקבע כי המערערת התפטרה ולכן אינה זכאית לפיצויי פיטורים או להחלפת תקופת הודעה מוקדמת מעמישב, וכי עמישב לא אשמה בכך שלא קיימה שימוע ולא גרמה למערערת עוגמת נפש. המערערת ערערה על פסק דין זה. בית הדין הארצי לעבודה לא מצא עילה להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי כי המערערת לא הוכיחה אפליה. עוד נקבע כי טענת המערערת בדבר שימוש פסול בחקיקת השוויון אינה מוצדקת. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה הגדיל את הפיצוי שמשלמת המדינה למערערת ל-20,000 ש"ח משום שהמדינה לא סיפקה הסבר בזמן אמת לבקשתה להפסיק את השמתה של המערערת, דבר שגרם לה לעוגמת נפש. בית הדין דחה את הערעור בעניין פיצויי הפיטורים מאחר שמצא כי המערערת התפטרה. עוד נקבע כי עמישב אינה רשאית לנכות תקופת הודעה מוקדמת מפיצויי המערער, והורה למדינה לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ש"ח. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין הוצאות המשפט.