ע"א 415/82

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגישה אישה, המערערת מס' 1, בשמה ובשם שני ילדיה, המערערים 2 ו-3, נגד בעלה, המשיב, למזונות, מזונות זמניים ומשמורת ילדים. בית המשפט המחוזי הורה למשיב לשלם מזונות לילדיו ודחה את תביעת האישה למזונות, בשל חוסר אמינותה במהלך המשפט. האישה ערערה על ההחלטה, והבעל ערער נגדית על סכום המזונות שנפסק לילדים ועל כך שהאישה לא חויבה בהוצאות משפט. בית המשפט העליון דחה את ערעורה של האישה, ולא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, שהתבססו על עדותו של הבעל שהעדיפה על זו של האישה. עוד קבע בית המשפט כי אין לראות בהתבטאויות שנאמרו מחוץ לאולם בית המשפט ראיה וכי לשופט היושב בדין יש סמכות להגביל חקירות ממושכות ומיותרות. בנוגע לערעור שכנגד, בית המשפט העליון הפחית את סכום המזונות ל-4,750 לירות ישראליות, ביטל את הרכיב לסעיף לקטינים והורה לאישה לשלם לבעל הוצאות משפט, כולל שכר טרחת עורך דין, בסך 200,000 לירות ישראליות. סכום זה כולל הפרשי הצמדה החל משלושים יום לאחר מתן פסק הדין. פסק דינו של בית המשפט המחוזי שונה בהתאם.