ת"פ 870-07-15

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו קבע כי ניתן לברר את אשמתו של נאשם שאינו כשיר למשפט אם טען לאי שפיות בעת המעשה, כאמור בחוק העונשין. פסק הדין נתן מענה למחלוקת שבה המאשימה רצתה לעצור את ההליכים והסנגור רצה לקבוע את אשמתו של מרשו. פסיקה קודמת קבעה כי התוצאה של אי כשירות פרוצדורלית היא הפסקת ההליכים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת ההגנה וקבע כי פסק הדין האחרון של בית המשפט העליון, שהורה על זיכוי מלא של נאשמים פסולים, משמעותו היא שאין לעצור את ההליכים אם הסנגור מבקש בירור אשמה, דבר שיכול להוביל לזיכויו המלא של הנאשם ובכך להסיר כל כתם מוסרי של פליליות. עוד טען בית המשפט כי אין להבחין בין סייג אי השפיות לבין סייגים אחרים לאחריות פלילית לעניין האפשרות לבירור אשמה. זאת ועוד, יש להעדיף את האינטרס של הסנגור, המופקד על הגנת זכויות הנאשם, על פני השקפתה של המאשימה בדבר טובת הנאשם. עוד נקבע בפסק הדין כי בית המשפט יכול לקבוע כי הנאשם ביצע את "העבירה" על סמך הודאתו של הסנגור באי כשירות פרוצדורלית.