סע"ש 57031-10-19

תקציר

פסק הדין דן בטענות השונות ובתביעות שכנגד שהגיש כל צד בקשר ליחסי העבודה של התובעת עם הנתבעת. התובעת, עובדת במקצועה, תבעה פיצויים מהמעסיק הנתבע בגין הפרות שונות של חוקי העבודה, לרבות אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, קביעת שכר, פיצוי בגין מסירת תלושי שכר פיקטיביים, פיטורים שלא כדין ללא שימוע, אי תשלום שכר ואי ביצוע הפקדות כדין לקרנות הפנסיה וההשתלמות של התובעת, בין היתר. בית המשפט פסק לטובת התובע במספר סעיפים. נמצא כי הנתבעת לא מסרה לתובע הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו, ולפיכך נפסקו לתובע פיצויים בסך 5,000 ₪. עוד הסכים בית המשפט כי הנתבע המציא תלושי שכר פיקטיביים, והורה לנתבעת לשלם פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הפרה זו. בנוסף, השופט קבע כי התובע פוטר שלא כדין ללא שימוע ופסק פיצוי בסך 10,000 שקל בגין כך. כמו כן התקבלו תביעות התובעת לתשלום בגין הודעה מוקדמת, הפרשי שכר בגין חודש מאי 2019 ופדיון ימי חופשה, והנתבעת חויבה לשלם 8,711 ₪, 1,311 ₪ ו-6,300 ₪ בהתאמה. תביעות התובע לקבלת הפקדות לפנסיה והפרשות לקרן השתלמות התקבלו באופן חלקי. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם 19,106 ₪ כפיצוי בגין הפקדות פנסיה שלא כדין ו-17,170 ₪ בגין הפרשות לקרן השתלמות. עם זאת, נדחו יתר תביעותיה של התובעת, לרבות תביעות לתוספת מקצועית, דמי אש"ל ופיצויי פיטורים. הנתבע אף הגיש תביעה שכנגד כנגד התובע. בית המשפט קבע כי אין לו סמכות עניינית לדון בתביעה בדבר מכירת משאית, ועל כן דחה אותה. התביעה שכנגד בעניין הלוואות שניתנו לתובע התקבלה בחלקה, ובית המשפט הורה לתובע להחזיר לנתבע 1,000 ₪. לבסוף חויב הנתבע לשלם לתובע 7,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-3,000 ₪ הוצאות משפט, שניהם בכפוף להפרשי ריבית והפרשי הצמדה. לצדדים נמסר על זכותם לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.