ת"א 11105-11-08

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב מחלוקת הנוגעת לבעלות על חלקת אדמה בדלית אל-כרמל, ובפרט בחלקה 7 בגוש 11508. התובע, מר פרח חלבי, ביקש פסק דין הצהרתי להירשם כבעלים של הקרקע האמורה. הבעלים הרשום של הקרקע, חוסיין ווהבה המנוח, מכר את הקרקע למישל בשארה, שבתורו מכר אותה לבארוד חליל. לאחר מכן מכר ח'ליל לכאורה את הקרקע הן לזידאן חמוד סלאמה והן לתובע, מר חלבי. האחרון קיבל לידיו את הקרקע בשנת 1989 ומתגורר בה מאז. עם זאת, עסקאות המכר לא דווחו לרשויות המס, מה שהוביל להסתבכות כאשר העירייה הודיעה על כוונתה להפקיע חלקים מהקרקע. מר חלבי גילה כי זכותו על הקרקע לא נרשמה, מה שגרם לו לפעול. הנושא המרכזי היה אותנטיות החתימות על הסכמי המכר, ובפרט ההסכם בין חליל לתובע. הערכות גרפולוגיות שהגיש התובע הצביעו על הסתברות גבוהה מאוד לכך שחתימתו של חליל – צד שנפטר – זויפה על המסמכים הרלוונטיים. משנמנע מהמנוח להעיד ולא הוצגו ראיות משכנעות אחרות, תביעת התובע לפסק דין הצהרתי אינה עומדת בנטל ההוכחה הנדרש. יתר על כן, כתבי הטענות נעדרים מידע קריטי, והיעדר רישום, יחד עם היעדר הצהרות מס ותשלומים, מערערים את עמדת התובע. פסק הדין דוחה אפוא את התביעה ומורה לתובע לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ לנתבעת מס' 1, אלמנתו של בארוד חליל, הגב' בארוד רושדיו. יש לציין כי התנהלותו של הנאשם מס' 2, זידאן חמוד סלאמה, תרמה להתמשכות ההליכים, והביאה את השופט לקבוע כי הוא נושא בהוצאותיו. פסק דין זה, שניתן ביום 19.9.2012, מחזק את העיקרון המשפטי לפיו התובע נושא בנטל ההוכחה במקרים מסוג זה ומדגיש את חשיבות ההקפדה הבלתי מתפשרת על פורמליות בטאבו ובעסקאות.