עת"מ 1324/05

תקציר

העותרים רכשו דירה מתוך כוונה לפתוח מרפאת שיניים. מאחר שבהיתר הבנייה צוין שימוש למגורים בלבד, ביקשו העותרים היתר לשימוש חורג. הוועדה המקומית אישרה את בקשתם, אך ועדת הערר המחוזית ביטלה החלטה זו. לאחר מכן הגישו העותרים עתירה נגד פסק דינה של ועדת הערר. בית המשפט דחה את העתירה והסכים כי יש לקבל את הערעור. פסק הדין פירט את השיקולים שעל הוועדות להביא בבואן לבחון בקשות לשימוש חורג, והדגיש כי אין להקל ראש בהיתרים אלה, נוכח השפעתם המשבשת על המרקם העירוני הכולל. בית המשפט מצא את החלטת ועדת הערר סבירה, וציין כי המטרד לדיירים מהפיכת הדירה למרפאת שיניים עולה על התועלת. כמו כן, אין להשתמש בהיתרים זמניים חריגים כדי לעקוף הליכי תכנון תקינים. מאחר שבקשת העותרים נעדרה כל שחר, דחה אותה בית המשפט והורה להם לכסות את הוצאות המשיבים. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים ביום 26.2.06.