רע"א 4748/02

תקציר

עניינו של משיב אשר בהיותו בעל מום לב מולד, עבר ניתוח לב בגיל 11 ולאחר מכן התכוון לשרת ביחידה קרבית של הצבא. הוא הוגדר תחילה כ"חייל קרבי מצטיין", אך בהמשך נדחה מחטיבת גולני בשל עברו הרפואי, למרות הערה של קרדיולוג תומך. במקום זאת, בקורס מש"קים, טען המשיב כי הפרת הבטחה זו הובילה למחלת נפש, וביקש הכרה לפי חוק הנכות. קצין התגמולים דחה את הטענה, וועדת ערר אישרה החלטה זו וקבעה כי המצב הנפשי אינו תוצאה ישירה של השירות הצבאי אלא מצב קיים שהוחמר עקב אכזבה. מאוחר יותר קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי מחלתו הוחמרה עקב שירותו הצבאי בשל תנאי שירות ייחודיים, והכיר בקשר של 50% החמרה. הדבר הוביל לערעור של קצין התגמולים, בטענה כי לא קיים קשר סיבתי משפטי בין החלטת ההשמה לבין החמרת המחלה. הביקורת השיפוטית שבאה לאחר מכן אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת אופיו הייחודי והמחייב של השירות הצבאי ומשמעותן של החלטות השיבוץ בעת הגיוס. פסק הדין אישר כי ניתן לבסס קשר סיבתי משפטי, התומך בטענת המשיב. ההחלטה נתמכה על ידי השופטים ריבלין, גרוניס והנשיא ברק, תוך דחיית ערעורו של המערער ואישרו את זכאותו של המשיב על פי החוק.