תפ"ח 1169/04

תקציר

במסגרת הסדר טיעון הורשעו הנאשמים רפיק אשורוב וטולבייבה סבטלנה בסרסרות והחזקת מקום לזנות, לאחר שהמתלוננת, י.מ., העידה במשפט. כתב האישום המקורי כלל גם עבירה של סחר בבני אדם לזנות, שבוטלה במסגרת הסדר הטיעון בשל קשיים ראייתיים. התביעה וההגנה הסכימו לעתור לעונש של חמישה חודשי מאסר לטולבייבה, שיכלול עבודות שירות, ואילו עונשו של אשורוב ייקבע על ידי בית המשפט. בעובדות כתב האישום צוין כי י.מ. הוברחה לישראל מרוסיה בשנת 2003 ועבדה בזנות אצל מעסיקים שונים עד מאי 2004, אז הועברה לאשורוב. הנאשמים ניהלו מכון ליווי ברמת גן והעסיקו את י.מ. כזונה במשך שלושה חודשים, תוך ניצולה וניכוי סכומים ניכרים מהכנסותיה. התובע טען לעונש מאסר של מספר שנים על אשורוב, תוך הדגשת חומרת העבירות והרשעותיו הקודמות של אשורוב. ההגנה ביקשה להקל בעונשה, תוך ציון נסיבות המקרה ומצבו האישי של אשורוב, לרבות שני ילדיו מנישואים קודמים וציפייתו לילד עם טולבייבה. גם אשורוב הביע חרטה והתנצל על מעשיו. בגזר הדין איזן בית המשפט בין שיקולי חומרה ואי צדק, ובסופו של דבר הטיל על אשורוב 30 חודשי מאסר בפועל, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל. גזר הדין שיקף את גינוי בית המשפט לניצולו של אשרוב את י.מ. ולעבירות החוזרות ונשנות שביצע, תוך התחשבות גם בהודאתו, בזמן השיפוטי שנחסך ממנו ובנסיבותיו האישיות. בית המשפט הדגיש את הצורך בגישה מרתיעה ומענישה כלפי פשעים כאלה, התורמים ל"נגע החמור" של סחר בבני אדם. לאשרוב ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.