ת"א 46717-06-12

תקציר

בית המשפט החליט לבטל את ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד, ולפסוק לטובת הנתבעים. המבקשים ביקשו צו מניעה זמני שימנע חלוקה לא שוויונית של קרקעות למנוחה ראויה ולקבורה דתית, אך השופט קבע כי לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענתם. בפרט, המבקשים לא הוכיחו את מקור זכותם לחלוקה שווה של קרקעות, ואף לא את הצורך בה. עוד הבהירה השופטת כי כל החלטה שתתקבל לא תגבר על שיקול דעתו של משרד הפנים, שכבר אישר הקצאת קרקע ספציפית. יתר על כן, המבקשים לא סיפקו נתונים חיוניים לתמיכה בטענתם, בעוד הנתבעת חברה קדישא הציגה ראיות סותרות. השופט מתח ביקורת על חוסר הגמישות של הצדדים, וקבע כי יש להקצות את הקרקע באופן שנקבע בהחלטה קודמת של מועצת העיר, שהיטיבה עם תושבי העיר. לפיכך, עד לקבלת החלטה סופית, העירייה תקצה קרקע לקבורה ביחס של 1 ל-4, בין קבורה אזרחית לאורתודוקסית, כאשר עדיפות תינתן לתושבי העיר רק לקבורה אורתודוקסית. בפסק הדין הודגש כי מדובר בצעד זמני, ועדיין יידרש אישור משרד הפנים לכל החלטה קבועה.