רע"פ 1276/13

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור, המכונה לעתים "בקשת רשות ערעור", על יסוד חומרת העונש שנגזר על המערער. השופט מציין כי ערעורים כאלה מצליחים רק לעתים רחוקות, ובמקרה זה אין די בטיעונים שהוצגו כדי להצדיק את הערעור. טענות המערערים בדבר נסיבותיהם האישיות וההפליה הנטענת בינם לבין נאשם שותף, המכונה נאשם 3, נשקלו היטב על ידי הערכאות הקודמות ואין בהן כדי להוות הצדקה לערעור נוסף. נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות מצבו הרפואי וההפסדים הקשים, נלקחו בחשבון בגזר הדין המקורי, וכתוצאה מכך נגזרו עליו עונשים קלים יחסית של 18 חודשי מאסר מתוך טווח אפשרי של 10 עד 40 חודשים. הפער הקטן בין עונשו של המערער לזה של נאשם 3 מיוחס לחלקו הגדול יותר של המערערים באישום הראשון נגדם ולכבוד שניתן להסדר טיעון שהושג בין נאשם 3 לבין התביעה. בהיעדר כל הצדקה משכנעת, השופט קובע כי אין בסיס לקבלת הערעור ולכן הוא נדחה, תוך שהוא מחזק את פסק הדין הקודם של בית המשפט המחוזי.