ע"א 1111/01

תקציר

עניינו של פסק הדין בתביעה שהוגשה לפירוק שותפות בחלקת קרקע משותפת ולחיוב המשיבים בתשלום דמי שימוש ראויים. המערערת מחזיקה ב-10% מהמקרקעין, ואילו המשיבים מחזיקים ב-90% הנותרים, המתחלקים ביניהם. המשיבים השכירו את הנכס לצדדים שלישיים, אך המערער טען כי לא ידע על כך ולא הסכים לכך. בית משפט השלום דחה את טענות המערערים בקובעו כי בידי הרוב סמכות להחליט על השימוש הרגיל בנכס וניהולו, וכי הם פעלו כדין ובתום לב. הרוב גם מילאו את חובתם להודיע למערער, ולכן ההסכם מחייב אותו. המערערת ערערה על החלטה זו, אך בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים. בית המשפט המחוזי קבע, כי על הרוב לנהוג בתום לב כלפי המיעוט ולשתפו בהליך קבלת ההחלטות, כפי שהתקיים במקרה זה. לרוב יש סמכות לקבוע את שכר הטרחה שיחייב גם את המיעוט. עוד קבע בית המשפט כי שיהוי המערער בהגשת התביעה מהווה ויתור על זכותו להתנגד להפליה נגדו. זאת ועוד, מאחר שלא נגרם נזק מהפרת חובת שמיעת עניינו של המערער, אישר בית המשפט את החלטת המשיבים. עם זאת, הורה בית המשפט כי הסכומים המגיעים למערערת במטבע חוץ יחושבו בהתאם לבקשת המערערת.