ה"פ 100/06

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב תביעה שיזמו ערבים לחשבון, המערערים על התחייבויותיהם כלפי בנק על בסיס מסמך חתום. המבקשים, בני זוג נשואים, טוענים כי לא היו מודעים עד תום להשלכות המסמך עליו חתמו, וטוענים כי הבנק לא הסביר את מהות הערבות וכי חתימותיהם הושגו במרמה. האישה, ששימשה כמזכירת החברה, ובעלה, בעל החברה, טוענים כי חתמו רק על העמוד השני של שטר המכר, שעניינו רישום חתימותיהם, ולא ראו את העמוד הראשון המתאר את תנאי המשכנתא. עם זאת, טענותיהם אינן נתמכות בראיות. עדותו של הבעל לא הייתה עקבית, וטענת האישה כי הוצג בפניה רק העמוד השני עומדת בסתירה לתוכן המסמך עצמו. יתר על כן, טענתם כי התקיימו הסכמים בעל פה בנוגע לביטול המשכנתא בתנאים מסוימים אינה אמינה, מה גם שהסכמים כאלה לא תועדו. חוסר אמינותם של המבקשים מתערער עוד יותר נוכח טענתם כי חתמו על המסמך בביתו של עובד בנק, פרט שלא צוין בתצהיר הראשוני שלהם. עדי הבנק, לעומת זאת, מסרו תצהירים התומכים בעמדת הבנק. בסופו של דבר, בית המשפט מוצא את טענות המבקשים לא משכנעות ופוסק לטובת הבנק. המבקשים נדרשים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הבנק, בסך 20,000 ₪, ולבנק מוקנית הזכות לאכוף את המשכנתא.