ת"פ 53186-11-11

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **מבוא:** פסק הדין ניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים (השופט אביטל חן) בנוגע לנאשם, רן אבקסיס, אשר הורשע בשתי עבירות איומים ועבירה של תקיפה סתם, בשני כתבי אישום שונים. הנסיבות המתוארות כוללות איומים על גרושתו, איומים ותקיפה של אדם אחר אשר היה בסמוך אליה, כאשר הנאשם פעל מתוך יריבות וקנאה בעקבות פרידתם. פסק הדין מתמקד בגזירת העונש, תוך התייחסות לטיעוני הצדדים, תסקיר שירות המבחן, והחקיקה הרלוונטית. **עובדות כתבי האישום:** 1. **ת"פ 53186-11-11:** איום על גרושתו, גב' סיגל אבקסיס, ב-24/10/11, על רקע ויכוח בנוגע לראיית ילדיהם המשותפים. האיום נאמר: "אם תערבי משטרה ותסבכי אותי תהיי בבית קברות". 2. **ת"פ 5834-12-12 (מתוקן):** * ב-1/12/12, במועדון "האייזן", אמר הנאשם למתלוננת: "אני עם שרמוטות לא מדבר" כשהיא ביקשה ממנו להימנע מלדבר איתה. * מחוץ למועדון, פנה הנאשם לבחור שעמד בסמוך למתלוננת ואמר לו "לא כדאי לך לדבר איתה כי מי שידבר איתה יסבול". * כאשר המתלוננת שאלה את הנאשם מה רצונו, הוא תקף את הבחור ודחפו, תוך שהוא אומר לו: "שלא תתקרב לבחורה הזו, אף אחד בירושלים לא יתקרב אליה". * בהמשך, איים הנאשם על המתלוננת באומרו: "אין לי בעיה וכי הוא ייכנס לכמה חודשים לכלא וכשייצא ישחט אותה". **טיעוני הצדדים לעונש:** * **תביעה:** הדגישה את חומרת המעשים, הכוללים איומים כפולים על גרושתו ותקיפת אדם אחר, תוך יחס כלפי המתלוננת כאילו הייתה רכושו. התביעה התייחסה לקשיים האישיותיים של הנאשם כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן. טווח הענישה המוצע נע בין עבודות שירות למאסר של 18 חודשים. לאור היעדר עבר פלילי וחלוף הזמן, התביעה הסתפקה בעונש של 6 חודשי עבודות שירות. התביעה התנגדה לסיום התיק ללא הרשעה, בטענה שיש להעדיף את האינטרס הציבורי בהרשעה, וכי אין ודאות שהרשעה תפגע ביכולת הנאשם להתפרנס כנהג רכב ציבורי. * **הגנה:** התייחסה למערכת היחסים הטעונה בין הנאשם למתלוננת לאחר הגירושין, לקשיי הנאשם בהתמודדות עם הפרידה ותגובתו האלימה. צוין כי הנאשם עבר טיפול לשליטה בכעסים ושיתף פעולה, וכי הוא נמצא "במקום אחר" ושינה את דפוס התנהגותו. ההגנה הדגישה את הנזקים שנגרמו לנאשם מאז מעצרו, לרבות אובדן מטה לחמו ופגיעה בהליך פשיטת הרגל. לאור היעדר עבר פלילי וההליך הטיפולי, ביקשה ההגנה לבטל את הרשעתו של הנאשם, מחשש לפגיעה בעבודתו כנהג רכב ציבורי, ולהסתפק בהחתמתו על התחייבות. **תסקיר שירות המבחן:** * **רקע אישי:** הנאשם בן 40, אב לשני ילדים. נישא למתלוננת בגיל 26, התגרשו בשנת 2011. עבד כמנהל תפעול בחברת הסעות, אך פוטר בעקבות מעצרו. תפקד באופן תקין לאורך חייו, עזב לימודים בגיל 17 לסייע בפרנסת הבית, שוחרר מהצבא עקב אי-התאמה. * **קשיים והתמודדות:** שירות המבחן התרשם מקושי בוויסות דחפים ונטייה להשליך אחריות על אחרים. הנאשם סיפר על קשיים בנישואין על רקע חשד לבגידה. * **קשר עם המתלוננת:** המתלוננת מוכרת למרכז למניעת אלימות במשפחה משנת 2009, דיווחה על אלימות, איומים ומעקבים מצד הנאשם (יש להתייחס בזהירות). קיים פער משמעותי בין תיאורי הצדדים את היחסים: המתלוננת תיארה עצמה כקורבן להתנהגות אלימה, אובססיבית ומתמשכת, בעוד הנאשם מרגיש קורבן ופגוע. * **הליכים טיפוליים:** הנאשם השלים טיפול בקבוצה למניעת אלימות, למד לנהל כעסים, והפנים תכנים טיפוליים. לדבריו, הוא משתף פעולה עם המתלוננת בנוגע לילדיהם. המתלוננת אישרה שהנאשם לא נהג באלימות מאז האירוע, ואינה חוששת ממנו, והיא מאמינה שההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע. * **המלצת שירות המבחן:** שירות המבחן התלבט. מחד, העדר עבר פלילי, חלוף הזמן, וההרתעה שנוצרה מההליך המשפטי מהווים גורמי סיכוי לשיקום. מאידך, הנאשם עדיין מגלה דפוסי אישיות מורכבים, לרבות צורך בשליטה וקשיי נפרדות, המהווים גורמי סיכון להישנות התנהגות אלימה. שירות המבחן סבור שהנאשם זקוק להמשך טיפול מעמיק, אך הנאשם אינו מעוניין בכך. נוכח חומרת העבירות והיעדר טיפול מעמיק, אך גם בשל הנזק האפשרי לנאשם מהרשעה, ממליץ שירות המבחן על הטלת עונש מוחשי ומרתיע הכולל של"צ ומאסר מותנה. **דיון וגזירת דין:** * **עקרון ההלימה (סעיף 40יא' לחוק העונשין):** בית המשפט נתן דעתו לערך החברתי הנפגע, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה והנסיבות. * **עבירת איומים:** הערך המוגן הוא שלום הציבור ושלוות נפשו, ביטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום, כפי שנקבע בפסיקה (רע"פ 2038/04 לם נ' מד"י), פוגע בחירות הביטוי לצורך הגנה על ערכים אלו. במקרה זה, האיומים היו משמעותיים ("תהיי בבית קברות", "ישחט אותה"). * **עבירת תקיפה:** הערך המוגן הוא זכותו של אדם לשלמות גופו ולביטחון אישי. במקרה זה, מדובר בתקיפה ברף נמוך (דחיפה). * **נסיבות ביצוע העבירות:** בית המשפט לקח בחשבון שהמעשים בוצעו על רקע משבר גירושין, תסכול, וקנאה. * **מתחמי ענישה:** * **איומים (ת"פ 53186-11-11):** מתחם הענישה נע בין אי-הרשעה לעונש מאסר מותנה, של"צ, קנס או התחייבות. * **איומים ותקיפה (ת"פ 5834-12-12):** מתחם הענישה נע בין של"צ למאסר מותנה. * **שאלת ביטול ההרשעה:** בית המשפט נדרש לסוגיית ביטול ההרשעה, כפי שנקבע בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל. נקבע כי הימנעות מהרשעה תעשה בצמצום, כאשר ישנם שני גורמים: (1) סוג העבירה מאפשר "לוותר" על הרשעה, ו-(2) הרשעה תפגע באופן חמור בשיקום. נמנו קריטריונים כמו עבר פלילי, סיכון להישנות, נסיבות העבירה, מידת הפגיעה באחרים, יחס הנאשם לעבירה, והשפעת ההרשעה. נקבע כי כלל, יש להשתמש באפשרות זו רק כאשר קיים חוסר פרופורציה קיצוני בין עוצמת פגיעת ההרשעה לתועלת הציבורית (רע"פ 9118/12 פריגין). במקרה של דוד שבתאי (רע"פ 3515/12), נקבע כי ככל שהעבירה ברף נמוך יותר, כך פוחת האינטרס הציבורי בהרשעה, וניתן להקל על נטל ההוכחה של הנאשם. * **החלטה בנוגע להרשעה:** בית המשפט **דחה** את בקשת ההגנה לבטל את ההרשעה. נקבע כי מדובר בעבירות אלימות שבוצעו נגד בת זוג לשעבר, ובהתחשב בשכיחות וחומרת תופעת האלימות כלפי בנות זוג, **אין מנוס מהרשעת הנאשם**. בנוסף, לא הוכח כי הרשעתו תפגע באופן ודאי במטה לחמו, מעבר לטענה סתמית. * **גזירת העונש:** בית המשפט התחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם: עברו הנקי, חלוף הזמן, שיפור ביחסים עם המתלוננת, לקיחת אחריות, השתלבות בטיפול, מאמצים למוטב, התמודדות עם משברים. כמו כן, נלקח בחשבון הזמן הארוך בו שהה בתנאים מגבילים והנזק שנגרם לו, לרבות פגיעה במטה לחמו. * **של"צ:** 80 שעות, לריצוי ב-6 חודשים. * **מאסר מותנה:** * 60 ימי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, אם יבצע עבירת תקיפה. * 30 ימי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, אם יבצע עבירת איומים. **ניתוח משפטי וחידושים:** 1. **הבחנה בין עבירות האיומים:** בית המשפט מבחין בין שני סוגי האיומים, כאשר האיום המפורש ב"בית קברות" והאיום על "שחיטה" מובילים למתחם ענישה רחב יותר, המשקף את חומרתם. 2. **הדגשת האינטרס הציבורי בהרשעת נאשמים בעבירות אלימות במשפחה:** ההחלטה לדחות את בקשת ביטול ההרשעה, על אף הטיפול וההתקדמות, מדגישה את חשיבות ההרתעה והמסר החברתי שבהרשעת נאשמים בעבירות אלימות, ובפרט כלפי בת זוג לשעבר. זהו חידוש משמעותי המדגיש את המדיניות הרצויה בנוגע לאלימות במשפחה, גם אם המעשים האחרונים אינם כה חמורים. 3. **איזון בין שיקום להרשעה:** בית המשפט מנסה ליצור איזון בין ההתקדמות השיקומית של הנאשם, עברו הנקי, והשפעת ההרשעה על פרנסתו (למרות שלא הוכחה באופן מלא), לבין הצורך להרשיעו בשל חומרת העבירות. ההחלטה הסופית להרשיעו משקפת את קדימות האינטרס הציבורי בענישה במקרים אלו. 4. **מדיניות ענישה במקרי אלימות כלפי בני זוג לשעבר:** פסק הדין משקף מדיניות ענישה הקובעת כי גם לאחר הגירושין, אלימות המופנית כלפי בת זוג לשעבר, ובפרט איומים על חייה, דורשים התייחסות מחמירה, ושאין לראותם כ"רף נמוך" באופן שיצדיק ביטול הרשעה. 5. **שימוש בעונשים מותנים כמנגנון הרתעתי:** הטלת עונשי מאסר מותנים משמעותיים, לצד עונש של"צ, משקפת את שאיפת בית המשפט להבטיח את הפסקת ההתנהגות האלימה, תוך מתן הזדמנות נוספת לנאשם להוכיח את התנהגותו הטובה, אך תחת איום ממשי בעונש מאסר בפועל במקרה של הישנות. 6. **התייחסות לקושי בטיפול:** בית המשפט מודע לכך שהנאשם אינו מעוניין בטיפול מעמיק, כפי שציין שירות המבחן. העובדה שאין הרשעה מוחלטת, אך גם אין סיום התיק ללא הרשעה, משקפת את ההתמודדות של בית המשפט עם קושי זה, ומעדיף מנגנון ענישה שיש בו גם מרכיב עונשי וגם מרכיב הרתעתי (המאסר המותנה). **סיכום:** פסק הדין בעניין אבקסיס ממחיש את האתגרים העומדים בפני בתי המשפט בגזירת דין במקרים של עבירות אלימות, במיוחד כאשר מדובר בנסיבות הקשורות ליחסים בין בני זוג לשעבר. בית המשפט שקלול מגוון גורמים, החל מחומרת המעשים, דרך הפגיעה בערכים חברתיים, ועד לנסיבותיו האישיות של הנאשם והשלכות ההרשעה על שיקומו. ההחלטה להרשיע את הנאשם, למרות התקדמותו הטיפולית, משקפת את חשיבות האינטרס הציבורי בהוקעת אלימות, ובפרט אלימות במשפחה, וזאת גם כאשר המעשים בוצעו לאחר הפרידה. הטלת עונש של"צ ומאסרים מותנים מהווה ניסיון לאזן בין הרתעה, שיקום, ומתן הזדמנות לנאשם להמשיך בחייו, תוך שמירה על ביטחון החברה.