ת"א 38110-08-20

תקציר

פסק הדין מוצא לטובת התובעת בסכסוך על הסכם שכירות. ראשית, דמי השכירות החודשיים נקבעו על 5,000 ₪, תוך דחיית טענת התובעת כי מדובר ב-7,000 ₪, שכן ההסכם המקורי קבע 5,000 ₪ וכל שינוי מחייב חוזה בכתב, שלא התקיים. שנית, נמצא כי הנתבעים לא שילמו דמי שכירות במשך 18 חודשים, מאפריל 2016 ועד אוקטובר 2017, למרות טענותיהם לתשלומים חלקיים ולתשלומים במזומן, שלא היו ראיות מספיקות. לפיכך, הם חייבים לתובע 90,000 ₪ דמי שכירות שלא שולמו. שלישית, טענות הצדדים בדבר נזקים ותיקונים שהושארו בדירה לאחר שהנתבעים פינו אותה נדחו, שכן שניהם נעדרי ראיות. רביעית, בעוד הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו דמי שכירות, התובעת אינה זכאית לפיצוי מוסכם של 10,000 ₪ בהתאם לתנאי ההסכם. לבסוף, נדחתה גם טענת הנתבעים לזכות קיזוז לשיפוצים שכן העבודות בוצעו לפני שנים ובהיעדר ראיות לאישור מראש של המשכיר. הנתבעים חויבו לפצות את התובע ביחד ולחוד בסך של 90,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 103,500 ₪, שישולמו בתוך 30 יום.