דב"ע מט/62 - 3

תקציר

עניינו של פסק הדין בסכסוך עבודה בין מערערת שהועסקה כפקידת קבלה לבין מעסיקה המשיב. המערערת ביקשה פיצויי פיטורים נוספים והודעה מוקדמת על פיצויי פיטורים בעקבות פיטוריה, אך אלה נדחו על ידי בית הדין האזורי. הערעור מתייחס לפסק דין זה, ובפרט לעניין חישוב פיצויי הפיטורים והתנהלות בא כוח המערער. בית הדין לעבודה קבע כי טעותה של המשיבה ביחס לפיצויי הפיטורים אינה עוד "טעות כנה" בעקבות פסק דין קודם בתיק שהבהיר את בסיס השכר הנכון לחישובים. לפיכך, על המשיב לשלם למערערת את מלוא פיצויי הפיטורים, בהפרשי הצמדה, ממועד פסק הדין ואילך. הצעת תשלום ללא תשלום בפועל אינה מספיקה כדי לעצור את צבירת הריבית. באשר להוצאות, קבע בית המשפט כי התנהלות בא כוח המערערת, אשר הוקעה על ידי בית המשפט המחוזי כמטעה, עשויה להשפיע על ההחלטה. בית הדין לעבודה בחר שלא לפסוק הוצאות למערער, למרות שזכה בחלק מתביעתו, בשל התנהגות בלתי הולמת של עורך דינו. בית המשפט הפנה להוראות תקנות סדר הדין האזרחי והדגיש כי אופן ניהול הדיונים יכול להשפיע על צווי הוצאות. התנהגות פסולה של בא כוח המערער, לרבות בהודעת הערעור, הצדיקה החלטה זו. הערעור התקבל בחלקו, אך לאור התנהלות הפרקליטות, לא יהיה צו להוצאות בערעור. המזכיר הראשי הונחה לשלוח העתק מפסק הדין ללשכת עורכי הדין בירושלים.