בש"פ 5491/11

תקציר

פסק דין זה מתייחס לבקשת הסגרה מצרפת לישראל בגין עבירות סמים שבוצעו לכאורה בשנת 2001. המשיבה ביקשה גישה להתכתבויות בין הרשויות בישראל ובצרפת בנוגע להסגרה, כדי לתמוך בטענתה לשיהוי (שיהוי) בהליכים. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תחילה את בקשת הגילוי, אך בעקבות ערעור הורה בית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי לעיין במסמכים ולהחליט אם לגלותם לבא כוח המשיב. לאחר שערך תסקיר זה, שמר בית המשפט המחוזי על החלטתו המקורית. ערעור אחרון זה לבית המשפט העליון מתייחס אפוא להחלטת הערכאה הנמוכה שלא לגלות את ההתכתבויות למערער. המערערת טענה כי אי הגילוי פוגע בזכותה החוקתית להתגונן מפני הסגרה, אך בית המשפט העליון דחה טענה זו. נקבע כי ההתכתבות המדוברת נופלת בגדר החריג לרישומים פנימיים, וגילויה עלול לפגוע בהליכי ההסגרה וביחסי החוץ של ישראל. יתר על כן, בית המשפט מצא כי ההתכתבות לא תמכה באופן משמעותי בטענת המערער, בעוד שחשיפתה עלולה לגרום נזק משמעותי. החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה, כלומר ההתכתבות לא תימסר למערער. בית המשפט העליון ציין גם את העיכובים שנגרמו בשל ערעורים רבים בנוגע לחשיפת ראיות בתיק זה, וציין כי הליכי הסגרה צריכים להתנהל בדרך כלל במהירות.