ת"א 25095-04-11

תקציר

התיק עוסק בסכסוך בין חברה ללקוחה, עאטף, בנוגע למסחר במט"ח. החברה טענה כי עאטף חייב להם כספים לאחר שהפסיד חלק ניכר מהשקעתו בשל עסקאות שלא צלחו, וסירב לשלם. עאטף טען כי החוב אינו תקף משום שהחברה מחקה שתי עסקאות ספציפיות, שאם היו מצליחות היו מכסות את חובו. עוד טען כי החברה פעלה באופן לא ריאלי ומרמה, ביצעה עסקאות מדומות ויצרה ניגוד עניינים עם לקוחותיה. סנגורו של עאטף גם הטיל ספק בהתנהלות החשבונאית של החברה וטען כי החברה לא סיפקה ראיות לחוב. החברה הציגה דוחות שהצביעו על פעילות מסחר ענפה בחשבונו של עאטף במשך שנה, שחייבה אותו להחזיק בסכום מסוים של הון עצמי. השופט פסק לטובת החברה, וקבע כי עאטף לא הביא ראיות מספיקות לכך שהשיק שנתן לחברה היה עבור שתי עסקאות ספציפיות או שהן נמחקו. השופט גם מצא את טענותיו של עאטף בנוגע לפעילות המרמה של החברה לא משכנעות, מה גם שהוא המשיך לסחור עמה לאחר שגילה לכאורה את התרמית. יתר על כן, השופט האמין לגרסת החברה לאירועים ולדיווחיה, שהצביעו על חוב של עאטף, מה גם שעאטף לא הציג כל ראיה סותרת משכנעת. השופט הגיע למסקנה שעאטף לא עמד בנטל ההוכחה לטענותיו והורה לו לשלם לחברה את מלוא הסכום הנתבע, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין.