עת"מ 8115-10-17

תקציר

העותר, הזכאי לדיור ציבורי, ממתין מזה שנים לקבלת דירה גדולה שתאכלס את משפחתו בת שמונה הנפשות. עם זאת, בשל חוסר יעילות בירוקרטית והתנהלות בלתי סבירה של משרד השיכון ועמידר – חברת הדיור הציבורי – פקעה זכאותו לפני שיוכל לקבל דירה גדולה יותר. במשך כל הזמן הזה התגוררה משפחת העותר בדירת שלושה חדרים קטנה מדי לצרכיהם. בינתיים הוקצתה הדירה הצמודה למשפחת שמואל, שגם לה יש מורכבויות רפואיות, באופן שחיסל למעשה את האפשרות היחידה של העותרת לקבל דירה גדולה יותר. פסק הדין מכיר במורכבות התיק, הנובעת מניהול לקוי של משאבי הדיור הציבורי והפגיעה הנובעת מכך הן בעותרת והן במשפחת סמואל. היא מבקרת את משרד השיכון ואת עמידר על התנהלותם הבלתי סבירה וחוסר המאמץ במימוש זכאותו של העותר. בעוד העותר אינו זכאי עוד לדירה גדולה, בית המשפט מאריך את תקופת הזכאות שלו בשנתיים, במהלכן על המשיבים לחפש עבורו באופן אקטיבי דירה גדולה יותר בעתלית או בסמוך לה. זכאות זו היא משנית לזכויותיהם של זכאים אחרים. באשר למשפחת סמואל, פסק הדין אינו מורה על פינויים אלא מחייב את המשיבים למצוא דיור חלופי המתאים לצרכיהם. משנמצאה דירה כאמור, על בני הזוג סמואל לפנות את הדירה הסמוכה, ובכך לאפשר לעותר לקבל אותה, ובלבד שתוסר תוספת הבנייה הבלתי חוקית בדירתו הנוכחית. לחילופין, אם יקבל העותר היתר בניה לתוספת, יתווסף שטחה המאושר לשטח הדירה, ואם לא תזכה אותו עוד לדירה גדולה, תפקע זכאותו. פסק הדין גם פוסק לעותרת הוצאות בסך 10,000 ש"ח ממשרד השיכון ועמידר, בעוד שלא נפסקו הוצאות למשפחת סמואל בהתחשב בנסיבותיהן. למרות חסרונותיו של הפתרון, בית המשפט סבור כי מדובר בתוצאה צודקת, בהתחשב בנסיבות.