ת"א 3850-10-19

תקציר

התובע הגיש תביעה הצהרתית כנגד הנתבעים, בה ביקש לאכוף עסקת מקרקעין על בסיס כתב התחייבות חתום על ידי הנתבעים. המסמך, שעמד בבסיס טענת התובע, לא היה בו די כדי לתמוך בתביעתו. הוא לא היה דומה להסכם עסקת מקרקעין רגיל, היה מעורפל וחסר, ולא שיקף כוונה ברורה להתקשר בהסכם מחייב. זאת ועוד, התובע לא הצליח להוכיח את גרסתו לנסיבות שהובילו לחתימה על המכתב. הוא הציג גרסאות מתפתחות וסותרות בנוגע לתמורה עבור הדירה שתבע. מנגד, גרסת הנאשמים לאירועים, אף שהייתה פגומה, הייתה עדיפה יותר. לטענתם, התנאים שהובילו לתוספת בכתב יד בכתב ההתחייבות לא התקיימו. התובע לא הוכיח את טענתו וגרסת הנתבעים התקבלה. לפיכך החליטה השופטת לדחות את התביעה. התובע חויב בהוצאות הנתבעים, בסך של 10,000 ₪.