ע"ע 519/05

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע בעניין טענת המערערת להיות מוכרזת כ"מנהלת יחידה" של אשפוז יום לנשים בבית החולים סורוקה, ולהיות זכאית להטבות הנובעות ממעמד זה על פי הסכם קיבוצי משנת 1979. בית הדין האזורי קבע כי בעוד שהמערער החזיק בתפקיד אחראי על היחידה, הוא מעולם לא מונה למנהל היחידה על פי נהלי בית החולים, ולכן לא יכול היה לקבל את ההטבות האמורות. המערערת טענה כי היה על בית הדין לבחון את המקרה מנקודת מבט משפטית, וכי דפוס הפעולה של בית החולים להעניק זכויות כספיות רק לבעלי כתב מינוי רשמי מהווה הפרה של ההסכם הקיבוצי. בתוך כך, בית החולים טען כי הגדרת "יחידה" ו"מנהל יחידה" מוטלת עליהם בלבד, והפרקטיקה הקיימת מלמדת כי המערער אינו זכאי להטבות שביקש. בית המשפט העליון הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי, בקובעו כי אי מינויו של המערער כמנהל יחידה היה סביר ונעשה בתום לב, וכי הדרישות למינוי כזה היו סבירות וחלות על כלל המועמדים. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי הגדרת "יחידה" ומינוי מנהל יחידה לאחר מכן נופלים בגדר סמכותו של בית החולים, וכל עוד הם פעלו באופן סביר ושוויוני, החלטותיהם בעניין זה צריכות לעמוד. עוד ציין בית המשפט כי המערער לא עמד בקריטריונים למינוי, ועל כן דחה את תביעתו לקבלת הטבות. למשיב נפסק שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪, שישולם על ידי המערער בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.