ת"א 22908-01-11

תקציר

התובעת, א.י.ל. ישראל אקוויטי בע"מ, ביקשה לאכוף את הזכות למינוי דירקטורים בחברות בנות שבשליטת הנתבעים, הנגזרת מפסק דין משנת 2001. הנתבעים טענו לדחייה על הסף מחמת שיהוי, חוסר מניע וחוסר תום לב. בית המשפט הסכים לדחות את התביעה, וקבע כי התנהלות התובע נעשתה בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של ההליך המשפטי. למרות שטענה לראשונה לזכויות למינוי דירקטורים בשנת 2005, התובעת זנחה תביעות אלה וויתרה עליהן במשך שנים, ונזכרה בהן רק לאחר שלא רכשה את מניות הנתבעת. זאת ועוד, נציגי התובעת אישרו דוחות כספיים וחתמו על תשקיפים שאינם תומכים בטענותיהם הנוכחיות, תוך הצגת מצג שווא בדבר הזכויות הקשורות למניות החברה. בית המשפט הדגיש כי פסק הדין משנת 2001 התייחס באופן ספציפי לחברות בנות שהוקמו במסגרת הליך רה-ארגון, והתובעת אינה יכולה כעת לבקש פרשנות רחבה יותר. השופט הגיע למסקנה כי תביעת התובע היא ניסיון להפעיל לחץ בסכסוך בין בעלי מניות והורה על דחיית התביעה, תוך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לנתבעים. לתובע ניתנה האפשרות לתקן את התביעה כך שתמשיך בעילה של קיפוח מיעוט תוך שבעה ימים, שאם לא כן תימחק התביעה כולה.