ע"פ 5961/99

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לתיק אונס שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה בחודשים פברואר ויוני 1999, בו הורשע המערער, שהיה בן 26 בעת האירוע, באונס קטינה תוך איום בנשק קר. עובדות המקרה היו שנויות במחלוקת, כאשר המתלוננת טענה כי איימו עליה בסכין ונאנסו בכוח, בעוד המערער טען כי יחסי המין היו בהסכמה. בית המשפט המחוזי האמין לגרסתו של המתלונן והרשיע את המערער וגזר עליו 8 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. המערער ערער על גזר דין זה ועל גזר הדין, אך ערכאת הערעור אישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. למרות כמה שאלות על התנהגותה של המתלוננת וחוסר עקביות בעדותה, בית המשפט לערעורים לא מצא עילה להתערב, בהתחשב בהסבר המפורט של בית המשפט המחוזי לנימוקיו. המפתח להבנת האירועים, ציין בית המשפט, היה אישיותה המיוחדת של המתלוננת – יהודייה מסורתית, אתיופית-ישראלית, שהייתה מחוזרת על ידי המערער. ערכאת הערעור הכירה אמנם במאמצים הרבים שעשה הסניגור, אך הגיעה למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה מוצדקת. בנוסף, בית המשפט לא מצא עילה להפחתת העונש בשל אופי העבירה, עברו הפלילי העשיר של המערער וחוסר ההרתעה שלו למרות עונשי מאסר קודמים. לפיכך נדחה הערעור, וגזר הדין המקורי נותר בעינו.