פר"ק 3150/06

תקציר

התיק נסוב סביב היטל השבחה והמועד הרלוונטי לקביעתו, שהוא מרכזי לביסוס חבותו של מבקש כלפי החיוב. בית המשפט בוחן את סמכותם של השמאי ובית משפט השלום להכריע בשאלות שונות הקשורות להיטל. המסקנה היא כי בעוד שסמכותו של השמאי מוגבלת לקביעת גובה ההיטל, הסכימו הצדדים להשאיר את כל העניינים להחלטתו. מבחינה משפטית, רק בית משפט השלום מוסמך להכריע בערעורים על החלטת השמאי, אך בית המשפט פוטר עצמו מהכרעה בשאלה זו. בית המשפט ממשיך ודן במועד הקובע להיטל השבחה, ומציין כי סעיף 119 לחוק קובע כי הוא חל חמישה עשר ימים לאחר פרסום התכנית המאושרת ברשומות, ולא מועד אישור התכנית. המבקש טוען כי מועד הפרסום אינו משנה את המצב העובדתי והמשפטי, אך בית המשפט קובע אחרת, תוך הדגשת חשיבות הידע והוודאות המשפטית. בית המשפט מסכים עם קביעת השמאי כי המועד הרלוונטי הוא חמישה עשר יום לאחר הפרסום וכי המבקש, שהיה "הבעלים" או "המחזיק" בנכס באותה עת, חייב בהיטל. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי מועד כריתת החוזה הוא מכריע לקביעת מועד תחולת היטל השבחה, שכן הוא מבוסס על העיקרון לפיו על בעל הקרקע הנהנה מהשקעה ציבורית לשאת בעלויות התכנון והפיתוח. ההסכם המורכב בין המבקשת לבין החברה, לרבות העברת זכויות נדחית, אינו משנה מסקנה זו. כך, נושא המבקש במלוא חובו של היטל ההשבחה, כאשר הסכום יוכרע בערעור לבית משפט השלום. לבסוף, נדרש המבקש לשאת בהוצאות הבקשה, בסך 7,500 ₪ לכל אחד משלושת הצדדים המשיבים.