עב"ל 68172-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בתיק עב"ל 68172-09-25, העוסק בתביעה להכרה בליקוי שמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה: ### **מבוא ורקע משפטי** פסק הדין עוסק בערעור על דחיית תביעת המערער להכיר בליקוי שמיעה וטנטון כ"פגיעה בעבודה" לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי. לב המחלוקת נסוב סביב שאלת עמידת המערער בתנאי הסף הנדרשים להכרה בליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק (חשיפה לרעש העולה על המותר), כאשר קיים פער בין עדויות עובדתיות לבין נתונים אובייקטיביים (דוחות מדידת רעש). ### **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** #### **1. מעמדם של דוחות מדידת רעש כראיה אובייקטיבית (Objective Data)** בית הדין הארצי שב ומחזק את ההלכה לפיה דוחות מדידת רעש מהווים "נתון אובייקטיבי" שמשקלו הראייתי עולה על פני עדויות בעל-פה או "ראיות חיצוניות" כלליות בדבר עבודה בסביבה רועשת. * **החידוש/הדגש:** בית הדין מבהיר כי כאשר קיימת מדידה מקצועית המפרטת את חשיפת העובד לרעש (כולל סוגי ציוד ספציפיים כמו מלגזות דיזל), אין בעדויות עובדתיות בלבד כדי לסתור את הממצאים הטכניים. בכך נמנע בית הדין מלהפוך את שאלת החשיפה לרעש לממצא עובדתי המבוסס על התרשמות בלבד, ומעדיף את הממצאים המדידים. #### **2. דחיית טענת "השמטת הראיות" בערעור** המערער טען כי בית הדין האזורי התעלם מעבודתו על מלגזה. בית הדין הארצי דחה טענה זו לא רק מחמת שהיא לא נכללה בתצהיר, אלא משום שציין כי **המדידה הטכנית כללה מראש את סוגי העבודה הרלוונטיים.** * **המשמעות:** קיומו של דוח מדידת רעש איכותי מנטרל במידה רבה טענות עובדתיות לגבי "עבודה ליד תהליכים רועשים", שכן ההנחה היא שהדוח משקלל את מכלול סביבת העבודה של התפקיד. #### **3. יישום דוקטרינת "התקופות המפוצלות" וחובת מינוי מומחה** החידוש המרכזי והאופרטיבי בפסק הדין מצוי בסעיף 5. על אף שבית הדין קיבל את קביעת הערכאה הראשונה לגבי תפקיד המחסנאי (שלא הוכח כרועש), הוא מצא לנכון להתערב במקרה שבו עבד העובד בתפקידים *אחרים* באותו מקום עבודה. * **העיקרון המשפטי:** גם אם בתפקיד עיקרי אחד לא הוכחה חשיפה, אין זה חוסם את דרכו של העובד להוכיח כי בתקופות אחרות, בתפקידים אחרים תחת אותו מעסיק, הוא נחשף לרעש מזיק. * **השלכה:** בית הדין קבע כי קיומה של מחלוקת עובדתית על תקופות חשיפה מסוימות מחייב את בחינת הקשר הסיבתי באמצעות **מומחה רפואי**. העובדה כי התקיימה חשיפה לרעש מזיק (אפילו חלקית) מצדיקה את החזרת התיק לערכאה הדיונית לצורך קביעת המסגרת העובדתית שתוגש למומחה. ### **סיכום ומסקנות** פסק הדין מאזן בין שתי גישות: 1. **הגישה הפורמליסטית:** מתן משקל מכריע למדידות רעש אובייקטיביות לשלילת טענות לחשיפה בתפקידים ספציפיים. 2. **הגישה המהותית (מגמת ההגנה על המבוטח):** מניעת דחייה גורפת של תביעה כאשר קיימות תקופות עבודה שבהן המעסיק אינו מכחיש חשיפה לרעש. **הבשורה המשפטית:** בית הדין הארצי מבהיר כי בתי הדין לעבודה לא יסתפקו בבחינה כוללנית של כל תקופת העבודה, אלא יבצעו "פירוק לגורמים" של תקופות ותפקידים שונים. במקרה שבו חלק מהתקופה הוכח ככזה שכלל חשיפה לרעש מזיק, חובה על בית הדין למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי הרפואי, גם אם תקופת החשיפה אינה משתרעת על פני כל תקופת ההעסקה.