ת"א 33154-04-10

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט את בקשת הנתבע לבטל צו הארכת עיקול ואישר את צו העיקול המקורי. הבקשה נדחתה בשל החמצת המועד האחרון להגשה, שכן היא הוגשה מעבר לחלון הזמן של 30 יום לאחר הצו הראשוני. לדברי השופט, חגי ברנר, מטרת צו ההארכה הייתה לבצע את העיקול המקורי באמצעות מינוי מחזיק חדש, שכן הצו הקודם לא הצליח לתפוס נכסים כלשהם. עוד טען ברנר כי הארכה אינה מאריכה רטרואקטיבית את התקופה להגשת בקשת ביטול. בנוסף, הדגיש ברנר כי טענות הנתבעת נגעו לגופו של צו העיקול המקורי ולא להארכה עצמה. מבחינה פרוצדורלית הבהיר בית המשפט כי בקשת ביטול שונה מבקשה לעיון חוזר, אשר חלות עליה תקנות ודרישות שונות. מבחינה מהותית, בית המשפט לא מצא שינוי נסיבות שיצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה המקורית. כתוצאה מכך, בקשת הביטול נדחתה, והנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 5,000 ₪. החלטה זו ניתנה בנוכחות הצדדים ביום 28.3.2011.