עת"מ 19734-01-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המקלט של המשיב, אזרח חוף השנהב, בישראל. העותר לא הביא כל ראיה משכנעת לכך שהוא יירדף על ידי הרשויות או כל גורם אחר בשל דתו, מוצאו האתני או כל מעמד מוגן אחר. נקבע כי העותר עזב את ארצו מסיבות כלכליות, ולא הראה כל ראיה למעורבות פוליטית שיש בה כדי להעמיד אותו בסכנת רדיפה. בית המשפט מצא את החלטת המשיב להפסיק את מדיניות אי-הגירוש של אזרחי חוף השנהב כמבוססת היטב, בהתבסס על התנאים המשופרים בחוף השנהב. הנתונים שהציג המשיב, לרבות עדכוני משרד החוץ הישראלי ופרסומי נציבות האו"ם לפליטים, הצביעו על שינוי חיובי משמעותי במדינה מאז הסתיימה מלחמת האזרחים בשנת 2011. בית המשפט הסכים כי מניעים כלכליים לבקשת מקלט בישראל אינם עילה מספקת על פי האמנה, ונסיבות פרטניות אינן מקנות לעותר הגנה נוספת. יתר על כן, בית המשפט הכיר בכך שבקשות לעיכוב גירוש מטעמים חריגים, כגון טיפול רפואי מתמשך, יידונו לגופן על ידי הרשויות הרלוונטיות. העותר חויב לעזוב את ישראל עד ליום 1.4.2012, אלא אם יבקש ויקבל אישור לעיכוב מטעמים רפואיים או חריגים אחרים. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם.