ע"פ 71016/08

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות תנועה, בהן נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון והפעלת רכב ללא מדיניות בטיחות תקפה. זו הפעם השלישית שהמערער מורשע בנהיגה ללא רישיון תקף. שתי ההרשעות הראשונות התרחשו בשנים 2003 ו-2006, בהתאמה. על העבירה הראשונה נגזרו עליו עבודות שירות ומאסר על תנאי בגין תקיפת בת זוגו ותקיפה פשוטה. השני הסתיים במאסר על תנאי. העבירה האחרונה בוצעה בזמן שהנאשם היה נתון למאסר על תנאי, דבר המבטא זלזול בוטה בחוק ובצווי בית המשפט. טענת הנאשם כי בית משפט קמא נהג בחריפות יתר וכי רישיון הנהיגה שלו מברית המועצות היה צריך להיחשב תקף, נדחתה. נסיבותיו האישיות, לרבות מעמד ההגירה שלו ועברו התעסוקתי, לא השפיעו על החלטת בית הדין. השופט אישר את עונשו של בית משפט קמא, שכלל תשעה חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר על תנאי הקודם, פסילה של שנתיים מהוצאת רישיון נהיגה ושנת מאסר על תנאי. השופט הדגיש את חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה, את הצורך בהרתעה ואת חוסר הכבוד של המערער לחוק. הערעור נדחה, והמערער חויב להתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 25.1.2009, בצירוף הוראות ספציפיות בדבר ערבויות, פיקדונות ואיסור נסיעה.