ת"א 4317-09-16

תקציר

התובע, יעקב נצר, הגיש תביעות נגד משרד התחבורה ושתי חברות פרטיות, לוין וברק, בגין הפרת זכויותיו המוסריות בספר שאלות למבחני תיאוריה לנהיגה שסייע בחיברו. השאלות פורסמו בספרו של בורסי, שזכה במכרז מטעם המדינה לכתיבת הספר והפצתו. לאחר פרסום הספר הקים משרד התחבורה ועדה לתיקון השאלות, שכן רבות מהן נמצאו לא ברורות או לא ראויות, ובסופו של דבר שינה את רובן. לאחר מכן הם פרסמו את השאלות החדשות בספר ובאתר האינטרנט שלהם, מבלי לייחס אף אחת מהשאלות לנצר. בית המשפט מצא כי השאלות, הצילומים והתרשימים בספר היוו "יצירה" לפי חוק זכות יוצרים 2007, וכי נצר אכן חיבר חלק מהשאלות, צילם חלק מהתצלומים ועיצב חלק מהתרשימים. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי לנצר לא הייתה זכות מוסרית על האיורים בספר, שכן הם הועתקו מספר גרמני, והשינויים שנעשו בהם לא הפכו אותם ל"יצירה" חדשה. בית המשפט קבע כי תיקוני משרד התחבורה בשאלות היו לגיטימיים וסבירים, ואינם פוגעים בזכויותיו המוסריות של נצר, שכן הם נועדו לשפר את השאלות לנבחנים, ונצר הוזמן להשתתף בוועדה אך סירב. באשר לזכות הייחוס, קבע בית המשפט כי משרד התחבורה אכן פגע בזכויותיו המוסריות של נצר בכך שלא ייחס לו את השאלות, מה גם שהוזכרו שמותיהם של אנשי צוות אחרים. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי זכויותיו המוסריות של נצר לא נפגעו על ידי לוין וברק, שכן הם הפנו את המשתמשים לאתר הרשמי של משרד התחבורה, שקבע כי ניתן להשתמש במאגר באופן חופשי, ונצר לא הזהיר אותם כי הם פוגעים בזכויותיו המוסריות. בסך הכל חויב משרד התחבורה לשלם לנצר פיצויים בסך 75 אלף שקל, בתוספת 6,000 שקל הוצאות משפט. טענותיו של נצר נגד לוין וברק נדחו, והוא חויב לשלם להם 20 אלף שקל כל אחד שכר טרחת עורך דין.