ע"א 9039/07

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לאישה ילידת 1941 שנפצעה בתאונת דרכים בשנת 1995 ותבעה פיצויים. בית משפט השלום מינה מומחים אורתופדיים ונוירולוגיים כדי להעריך את פציעותיה ולקבוע את דרגת הנכות. עם זאת, בשל אי סדרים פרוצדורליים, חוות הדעת של המומחים הראשונים נפסלו, ומונו מומחים חדשים. האורתופד מצא נכות לצמיתות של 15% ונכות זמנית של 100% למשך חודשיים וחצי, ולאחר מכן 30% למשך שלושה חודשים. המומחה הנוירולוגי השני לא מצא נכות נוירולוגית הקשורה לתאונה, ובית המשפט אימץ חוות דעת זו. התובע ערער בבקשה למנות מומחה נוירולוגי חדש, אך בקשתו נדחתה. בית המשפט המחוזי הורה גם על הערכת מומחה פסיכיאטרי, שקבעה נכות זמנית של 50% למשך שמונה חודשים, ולאחר מכן נכות קבועה של 5%. התובעת ערערה על פסק דינו של בית משפט השלום ועל פסק הדין המשלים בעניין היעדר קביעת נכות נוירולוגית, נכות פסיכיאטרית וגובה הנזקים. בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מאמץ את ממצאי בית משפט קמא בעניין הנכות הנוירולוגית ולא מצא עילה להתערב בגובה הפיצויים שנפסקו, שהיו סבירים. עוד ציין בית המשפט כי השיהוי במשפט נבע בעיקר מבקשות ובקשות שונות של עורך דינו של התובע. לפיכך נדחה הערעור, והתובע חויב לשלם את שכר טרחת הנתבע.