רע"א 4947/18

תקציר

המקרה נסוב סביב ספר תורה, שהבעלות עליו שנויה במחלוקת בין המבקש לבין המשיב. המבקש לא התייצב בבית המשפט במועד הדיון שנקבע, מה שהוביל לפסק דין נגדו. פסק הדין הורה לו להחזיר את ספר התורה למשיב. לאחר מכן ביקש המבקש לבטל את פסק הדין, שנדחה על ידי בית משפט השלום, ולאחר מכן, רשות ערעור זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. המבקש, בניסיונו השלישי, הגיש בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי יש לשמור על זכות הגישה שלו לערכאות. עם זאת, על פי תקנות סדר הדין האזרחי, הצהרה אלקטרונית של בית המשפט נחשבת כדין אם נשלחה לכתובות הדוא"ל של הצדדים. בא כוחו הקודם של המבקש קיבל הזמנה לשימוע באופן אלקטרוני, ממנו עולה כי ההחלטה בדבר מועד השימוע הוגשה כדין. זאת ועוד, המבקש לא המציא כל תצהיר המסביר את היעדרותו או תומך בתביעתו לספר התורה. לפיכך, דחה שופט בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור, מבלי לבקש אף את תגובת המשיב. החלטה זו מחזקת את תוקפו של השירות האלקטרוני ואת חשיבות ההקפדה על נהלי בית המשפט. חוסר הציות של המבקש וחוסר יכולתו לספק הצדקות תקפות למעשיו הביאו לדחיית ערעורו, והותירו את פסקי הדין של הערכאות הנמוכות על כנם.