ת"א 37422-04-13

תקציר

רשות מקרקעי ישראל הגישה תביעה נגד כפר דניאל - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית, חברת אתינה - הקבלן המבצע של פרויקט ההרחבה של כפר דניאל ו-17 אנשים הקשורים לאתינה (הנתבעים 3-17 המכונים גם אנשי אתינה), בטענה כי גבו "כספים אסורים" שלא כדין. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף מכמה טעמים: התיישנות, שיהוי, היעדר עילת תביעה והיעדר יריבות. בית המשפט מצא כי עילת התביעה בדבר הקנוניה לגביית כספים אסורים במגרשי הבנייה המרוכזים כנגד כל הנתבעים התיישנה בזמן. התביעה, שהוגשה בשנת 2013, התייחסה לתשלומים שנגבו בשנים 2004-2005, מעבר לתקופת ההתיישנות בת שבע השנים. רשות מקרקעי ישראל טענה כי החריג לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות חל, שכן העובדות המהוות את עילת התביעה לא נמסרו לה. עם זאת, בית המשפט קבע כי לרשות היו חשדות בנוגע לגביית כספים אסורים כבר בשנת 2004, אך היא לא פעלה באופן סביר כדי לחקור אותם. באשר למגרשים לבנייה עצמית, דחה בית המשפט את התביעה נגד אנשי אתינה מחוסר עילת תביעה. העברת הזכויות בחלקות אלה לאנשי אתינה ומכירתן לאחר מכן נעשתה באמצעות הסכמים תקפים שאושרו על ידי רמ"י, ורמ"י לא טענה להפרה כלשהי של הסכמים אלה. תביעתה של רמ"י להשבת רווחים ממכירות אלה לא נתמכה בחוק, שכן לא התקיימו יחסי נאמנות בין רמ"י לבין אנשי אתינה. לסיכום, בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעים לסילוק על הסף, וקבע כי התביעות כנגד כל הנתבעים היו חסומות על פי חוק או נעדרות עילת תביעה. רשות מקרקעי ישראל חויבה לשאת בהוצאות ובשכר הטרחה של הנתבעים.