עת"מ 2513/04

תקציר

פסק הדין דן בשתי תכניות עיקריות, תכנית 2746ג' ותכנית 3000, ובבקשת העתירה לבטל את החלטת יו"ר הוועדה המחוזית, שדחתה את בקשת רשות הערר למועצה הארצית לתכנון ולבנייה. תכנית 2746ג', שכבר אושרה ותקפה, מאפשרת העתקה של חמישה מבנים המיועדים להריסה על פי תכניות קודמות, לצורך שימורם. כמו כן, היא מאפשרת שיווק מגרשים זמינים לבנייה. תכנית זו אינה מבוטלת מאחר שהעתירה לא העלתה נימוקים קונקרטיים לביטולה, והליך האישור נמצא תקין. תכנית 3000, החלה על מתחם דרום הקריה, נועדה להקים מרכז עסקים ומגורים. העותרים טענו כי תכנית זו תגרום להריסה נוספת של מבנים היסטוריים תוך התעלמות מהשפעות סביבתיות, וביקשו לשנות את התוכנית. בית המשפט מצא כי האינטרס הציבורי בשימור מבנים היסטוריים וההשפעה הכלכלית הניכרת של התכנית מצדיקים את מעורבותה של המועצה הארצית, ולכן ביטל את החלטת היו"ר והעניק לעותרים רשות ערעור. יתר הבקשות בעתירה, לרבות עצירת העתקת חמשת המבנים, נדחו בשל היעדר נימוקים קונקרטיים והנזק הכלכלי הפוטנציאלי בשלב זה של הפרויקט. ככלל, העתירה מתקבלת באופן חלקי, כאשר החלטת היו"ר מבוטלת וניתן רשות לערר למועצה הארצית על תכנית 3000, בעוד תכנית 2746ג' נותרה בתוקף. המשיבים (הנתבעים) חויבו לשלם לעותר הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.